יום שבת, 1 ביוני 2013

שיחות על עיצוב פנים 1#


פוסט ראשון בסדרת הפוסטים החדשה שלי "שיחות על עיצוב" הפוסטים נועדו להעברת מידע, שפיכת אור על המקצוע שיש בו גם אניגמיות רבה בכל מה שקשור למהו עיצוב פנים, מיהם מעצבי הפנים? מה הם עושים? למה הפ ולא אדריכלים? למה הם ולא סטייליסטים? למה בכלל? פוסטים על המקצוע שהוא סינרגיה אמיתית בין אומנות לאמנות לקבלנות לנגרות לשרברבות לבנאות לטייחות...ולפעמים גם החלקת קירות..הרבה זעה פחות זוהר מהמדומיין..אבל תמיד תמיד מתגמל מספק ואין בו רגע אחד דל..( גם לא בסופשים..)



השיחה הראשונה שופכת אור על אחד הנושאים המדוברים יותר בין אנשי המקצוע, כיצד בעצם התפתח המקצוע מ"דקורטור" למה שהוא היום ולמה מעצב פנים הוא לא סטייליסט...ולמה אדריכל הוא לא מעצב ולמה לכל אחד מהמקצועות הללו יש מקום נפרד ומכובד. 



המושג 'עיצוב פנים' לא היה קיים כלל כמעט עד שנות ה 50 של המאה הקודמת. עיצוב הפנים הבית היה בשליטתם הבלעדית של שלושת בעלי המקצוע הבאים: ארכיטקטים (אדריכלים),דקורטיבים (לא ממש ידעתי איך לתרגם את המילה דקורטור לעברית, מאחר והמושג סטייליסט או הום סטיילינג הוא לגמרי מושג של השנים האחרונות וגם הם לא ממש בעיברית..,אבל ניתן למצוא הקבלה) ואנשי המקצוע שבנו את המבנה עצמו: הבנאים הנגרים ושאר אנשי המלאכה. 


חנות וילונות בכפר סבא- בעלי החנות אכן סיממה לפני הרבה שנים לימודי "עיצוב פנים" וזכתה בתואר דקורטור אומן


בתחילת  המאה ה 20 החל הבית לקבל התייחסות כאל משהו שאמור לספק הנאה ונוחות ולא רק אסטטיקה ויופי אך עדיין נשלט על ידי הדקורטורים, תחום זה  היה כמעט כולו בשליטה מוחלטת של נשים.

כעת הבטים של אינטימיות וחמימות נכנסו גם הם לתחום עיצוב הבית והריהוט, לא עוד רק סמל של סטטוס של מעמד חברתי וכלכלי. 

במקביל באותן שנים  תנועת "הארטס אנד קרפטס" בארה"ב ובריטניה תרמה גם היא למהפך בגישה לעיצוב הפנים על ידי התיחסותה החדשה לפנים הבית כאל מכלול שלם  והרמוני, החל מפרטי ריהוט, טקסטיל, חיפוי קירות ועוד וכך בעצם החל עיצוב הפנים להחליף את דקורציית הבית שהיתה נהוגה עד כה.

אדריכלים כמו צ'רלס רנה מקינטוש  החלו להתייחס לפנים הבית בזמן תכנון המבנה - וחדרים שהיו נהוגים עד אותה תקופה להיות סגורים וחנוקים הפכו להיות חללים פתוחים  מוארים ומאווררים.

הדאגה לנוחות והשאיפה לפשטות היו הבסיס לעיצוב המודרני בשנות ה 20 וה- 30 של המאה הקודמת. 
אחת מפריצות הדרך של התנועה המודרנית בעיצוב הפנים היתה התייחסות חדשה לגמרי לחלל פנים הבית :  החללים החדשים היו משוחררים  ונוחים יותר וגם צבעוניים יותר על ידי שימוש בשלל צבעים על קירות הפנים.

ב 1925 בנה לה קורבוזיה (קישור)  את ביתן ' DE L'ESPRIT NOUVEAU ' בתערוכת העיצוב בפריס על מנת להמחיש כי רעיונות אלו הם לא רק פנטזיות עתידיות אלא פתרונות אמיתיים לדרך החיים החדשה של האדם בביתו בעידן המודרני. ביתן זה היווה מרד ממשי מאחר והוא הוצג בתערוכה שאורגנה בעצם על ידי מקימי זרם "הארט נובו" שבו שלטו עדיין הקישוטיות וחוסר הפשטות. 





בפרויקטים כגון אלו הראו  חלוצי המעצבים של העידן החדש כיצד רהיטים שעוצבו ונבנו מחומרים חדשים כגון צינורות מתכת ודיקטים  יכולים להוות ולשמש פתרונות  לשימוש פונקצוינלי וחלוקת החללים בבית.

שינויים חברתים וטכנולוגים  הביאו לשינוי אמיתי בכל הקשור לעיצוב הבית: 
שינויי זה ניתן לראות בברור בבית אותו עיצב גריט ריטולד עבור Truus Schröder-Schräder בו באו לשימוש מחיצות מסך אשר יכלו לחלק ולפתוח חללים שלמים כמו גם השימוש החדשני במפתחים גדולים מאוד אשר מעבר לכניסת אור טבעי לחללים  הביאו מגמה חדשה נוספת : הכנסת וקישור החוץ לפנים הבית.





פנים הבית 




תכנית הבית 


פרט מרפסת 

יחד עם זאת במקביל למגמות החדשות המשיכו ביתר שאת המגמות המסורתיות, עתירות הקישוטיות, החומרים והמשטחים היקרים והנוצצים. כמו  תנועת הארט-נובו, או אמיל ז'אק רולמן .


http://www.ruhlmann.info/interiors.php/t,Interiors


http://www.ruhlmann.info/interiors.php/t,Interiors


 http://www.ruhlmann.info/interiors.php/t,Interiors

לאחר 1945, עידן חדש של חומרים נכנס לעולם עיצוב הפנים, מבחר ומגוון גדול של ספרים ומגזינים העוסקים בעיצוב פנים החלו להתפרסם ועל ידי זאת אפשרו את גילוי והחלפת הרעינות מאזורים שונים של העולם, דוגמא מעולה היא הפריצה של העיצוב הסקנדינבי לשאר ארופה וארה"ב בהביאו איתו עיצובים בקווים נקיים, שימוש בחומרים טבעיים, עץ נקי, בדים ואריגים ארוגים בעבודת יד לצד חומרים אורגנים נוספים.
 מגמת העיצוב הסקנדינבי שלטה עד שנות ה 60 אך בד בבד לצידה היו מגמות שונות ועולם העיצוב פרח באקלקטיות שנגרמה בעיקר מחשיפה חדשה לעולם דרך התקשורת והמדיה למינה.
שנות ה 60  הביאו את עידן הפופ.
עידן זה יצר דור חדש של לקוחות ומעצבים. דור צעיר שעד כה לא התעניין או לא יכל היה לאפשר לעצמו התעסקות בעיצוב פנים, תקופה זאת החדירה עיצוב הומריסטי, שנון, חצוף, חי וצבעוני שהשפיע רבות על מעצבי פנים צעירים.
עיצוב הפנים הפך בשנות ה 60 לביטוי אישי של הפרט. 














 שנות ה 70  בשנים אלו הפך תחום עיצוב הפנים לדסיפלינה אקדמית
עם תחומים מסודרים ותתי התמחויות. זאת בעצם היתה ההכרה הראשונה וההפרדה הראשונה בין עיצוב הפנים לאדריכלות. 



אפילו לי היו פרחים כאלו בחדר 



מגמה נוספת שהחלה בשנות ה 70 היתה שיפוץ מבנים, בתים ודירות ישנות, שנים בהן הגבול בין אדריכלות ועיצוב פנים החל להטשטש. מעצבים רבים יכלו להביא לידי ביטוי גם יכולות אחרות עקב הצורך לתייחס  לבניין ולמבנה המקורי. 
שניים שהשפיעו והושפעו רבות בשנים אלו מהחזרה לעבר, השאיפה לעתיד והמינימליזים  היו המעצב והאדריכל האיטלקי קרלו סקרפה שהושפע גם מהאדריכלות והעיצוב היפני(  לגילוי נאות אחד האדריכלים שהשפיעו עלי רבות בתקופת לימודי ועד היום יצירותיו מרגשות אותי עד דמעות)  ואדריכל והמרצה  רון הרון אחד ממייסדי קבוצת Archigram.  



Querini Stampalia Foundation





Canova Museum Recreated





הערים המהלכות - של רון הרון 

שנים אלו היו שנים מכריעות בהתפתחות המקצוע- מעצבי הפנים עסקו כעת גם בשינויים מבניים כמו פתיחת פתחים או שינוי צורת המבנה הקודם ובאותה נשימה קשרו עצמם גם אל אחד העקרונות החשובים יותר של הפוסטמודרניזים : " חזרה אל הזכרון והזהות".
הדיאלוג שבין הישן לחדש, בין העבר להווה, בין ההיסטוריה למודרני הפך להיות נחוץ בכל מה שקשור לתכנון וגרם לתחום עיצוב הפנים להיות בעל ערך מקצועי ושרותי לכל דבר.

בשנות ה 90 עיצוב הפנים הפך לתחום מקובל ודרוש בכל מקרה של בניה, תכנון או שיפוץ וחלק בלתי נפרד מהבנייה הציבורית והפרטית.





המאמר תורגם על ידי מתוך הספר -MODERN DESIGN בהוצאת CARLTON בתוספת מועטה של פרשנות אישית. 

Blogger Wordpress Gadgets