יום שבת, 10 בנובמבר 2012

סרט ברחובות, וינטאג' בנווה-ימין ויין בהוד השרון : קצת לפני שבת

יום חמישי, ערב, אוירת הסופש כבר פה מהבוקר, בדיוק כמו שאני אוהבת.

"הגרגרנית"  ואנוכי על הרכבת מרחובות, לאחר ריצה היסטרית לרציף 4, פספוס הרכבת של 6 ב-20 שניות ( מודה, בגללי, איפה לכל הרוחות הכניסה ל"חנה וסע" של חניון רכבת צפון) . אבל לא דבר כמו לחכות לרכבת הבאה ירתיע אותנו יש לנו כל כך הרבה על מה לדבר .
תחנת רכבת רחובות, מירה איתן מנהלת התקשורת של יקב כרמל ממתינה לנו בכניסה לתחנת הרכבת ואנחנו בנסיעה לקןלנע חן לצפות בסרט " הירושה" במסגרת פסטיבל סרטי נשים רחובות 2012.



לפני הכניסה לקולנע, כמה דוכנים ברוח נשית, פסלי חימר של הקהילה האתיופית, טקסטילים רקומים של קהילת נשים ערביות מהמרכז ועוד כמה דוכנים מסקרנים העוסקים ב..פוריות...חיתולים חד-פעמיים וכו ( אאהה כן הדוכנים אמורים להיות במסגרת יריד אקולוגי)
 מי שעדיין לא הספיק -הפסטיבל מתקיים עד ה 13 לנובמבר - ברחובות- בחרו סרט ולכו לצפות.




יום שישי בבוקר ושוב אנחנו נפגשות והפעם אצל חברתי דפנה בעלת מחסן הוינטאג' הממוקם בנווה-ימין הסמוך לכפר-סבא,  במחסן יומיים של מכירה היסטרית של כל הסחורה  20-40% על כל המחסן!! אז נכון שפספסתם, אבל אתם מוזמנים להגיע גם בימים רגילים, כי ממש אבל ממש שווה שם.



לאחר ביקור אצל דפנה אנחנו רצות להתחיל את השבת בהשקה של 2 יינות שווים לגמרי של יקב לוינסון שממוקם לא אחרת מאשר בתוך שכונת מגורים פסטורלית בהוד השרון שזה בערך 15 שעה נסיעה מהבית שלי. לסדרה קוראים בשם המאוד רומנטי "גארז' דה פאפא" וממש לא צריך לדעת צרפתית על מנת לחשוד ולהבין שהיקב ממוקם בחנייה של אבא..




אבל תתפלאו, במוסך של אבא אפשר לייצר יין אכותי ביותר. האחראי על היינות הללו הוא עידו לוינסון, היינן של יקב ראקנטי וגם של ניקב הקטן במוסך של אבא, שם הוא מייצר כ 6000 בקבוקים בשנה, אנחנו טעמנו 3 יינות, את האדום של 2009, הלבן של 2011 וגם את האדום של 2008 אותו הוציא עידו ,עבור הטועמים, מהארכיון. אני לא מתיימרת להעביר ביקורת מקצועית על היינות, בטח לא לאור מומחי האוכל והיין שהסתובבו בארוע וציקצקו בלשונם ועירסלו בידם את היינות ( טוב, את זה גם אני עשיתי) .




עידו והתוצרת 


היין האדום של 2008  הוא בלנד של מארלו ( 75%), פטיט סירה, קריניין ווייוניה .

 האדום של 2009 מורכב כבר מבלנד שונה לגמרי :סירה, פטיט סירה וקריניין וכמו שעידו אומר זהו הרכב ים תיכוני טיפוסי ואכן כיאה לטיפוס ים תיכוני מדובר על יין מעט יותר אגרסיבי בדיוק כמו שאני אוהבת.








אבל לא הייתי צריכה להתלבט רבות, מאחר שהיינות שהוצעו למכירה היו האדום 2009 והלבן 2011 המורכב מ 100% שרדונה והוא פשוט יין טוב.



אז חזרתי לי הביתה עם בקבוק לבן ובקבוק אדום והשבת יכולה להתחיל והגשם יכול לרדת, אני מרוצה.




יקב לוינסון אצלי בבית. 


חורף שמח









Blogger Wordpress Gadgets