עכו, מלון, ים, חברה ומסעדת דגים ( מי צריך יותר?)

 נתחיל בוידוי, לפני כמה חודשים קבלתי טפיחה על האגו כשעורכת של מדור עיצוב, באתר בעל תפוצה ענקית בארץ, הזמינה אותי לכתוב עבור האתר. לקח לי בדיוק כתבה אחת ותכתובות של מיילים עבור כתבה שנייה על מנת להבין שאני מעדיפה לחזור על דפי הבלוג שלי, הנקי וחף מכל חוסר אוביקטביות הנובעת ממניעים של עליית רייטניג  על ידי הכנסת פרטים צהובים (סקסיים כהגדרת העורכת). אז זהו, וידוי של התחלה שנבע כששברתי את ראשי איך לקרוא לפוסט הזה, מה יגרום לכם לפתוח את הפוסט ולקרוא. אז עם כותרת שמכילה כל כך הרבה דברים אהובים לא תגרום -אז מה כן?


וכעת מתחיל הפוסט:  בוקר, מאוד בוקר,מייל מחברתי היקרה סיון שנמצאת פה בביקור מולדת "באה לעכו?"
בספונטניות שלא מאפיינת אותי מאז אני עצמאית, אני עונה -"כן" . מספיקה לפגישת בוקר, מבטלת עוד 2 פגישות של המשך היום (למזלי עם קולגות ולא לקוחות, הן תמיד מבינות יותר את הדינמיקה בחיי מעצבת- נכון ענת ושירי?)  וקופצת לרכבת לאסוף את סיון, קפה לקחת ואנחנו על כביש 6 בואכה עכו.

יותר מ100 ק"מ של נסיעה, בחישוב מהיר אלו  המון דקות של שיחה שזאת כבר התחלה נהדרת של היום.  האמת היא שכל מה שידעתי זה שסיון הוזמנה לצלם מלון בוטיק בעכו, לא ידעתי אפילו את שמו, אאהה וידעתי שאנחנו אמורות להיפגש עם בעל המלון אורי.

הגענו לטיילת בעכו, חנינו, בדרך למלון סיון חיפשה כביסה עבור פרויקט הכביסה שלה, ואני חיפשתי השראות אחרות ואת סיון..

הפעם האחרונה כשהרגשתי כך ביום צילומים -היתה באיטליה

סיון לפרויקט הכביסה שלה 

כשנכנסו למלון, הבנתי שהגעתי למקום שיכתב עליו פוסט.. את פננו קיבל אורי ירמיאס הידוע כאורי בורי, נפל האסימון: אורי בורי הוא בעל המלון, כעת הכל כבר נראה  מבטיח.

אורי לקח אותנו לסיור מקדים במלון, איש כמוהו לא יכול לעשות משהו בחייו שלא מגיע מאהבה ותשוקה אמיתית ( כך הוא הדבר לגבי כל אדם שעיסוקו העיקרי בחיים אוכל או שתייה, אני מאמינה) במשך שעה ארוכה עבורנו בכל אגפי המלון, חדריו, מרתפו וקבלנו הרצאה על שיקום המבנה, לקבל הסבר מפורט שכזה מהאיש שהגשים פנטזיה שרבים אחרים אפילו לא מעזים לחשוב עליה: רכישת מבנה עתיק, מט ליפול במלוא מובן המילה ,לשקמו במשך 8 שנים וחצי! ( המלון נחנך במרץ השנה) זאת חויה בפני עצמה. בסוף הסיור הציג בפננו אורי מצגת שהוכנה מצילומים המתארים את השיקום הארוך של המלון, מדהים, פשוט מדהים- סרט צריך היה להכין על התהליך.  אבל אתם רק צריכים להכנס לקישור שצרפתי על המלון ולקרוא.

כשראיתי את הספרים במלון- ירד האסימון -מי זה אורי 

המלון עוצב והוקם ב 2 מבנים שנבנו ברובם בתקופה העותומנית ( מאה 16) ושומר בקפידה. הרבה אהבה יש במקום הזה שנראה כי לא היה יכול להיות ממוקם במקום אחר חוץ מאשר בעכו. שוב, ממליצה לקרוא על עבודת השיקום שנעשתה במקום בקישור המצורף.

הלובי, הקבלה והכניסה למלון מצולמים מקומת המשרדים , ניתן להבחין ברציוף המשוחזר, עובי הקירות וכמובן קשתות האבן 

הכניסה: הלובי והקבלה לא מכינים, לדעתי, את האורחים לחויה שמצפה להם בקומות העליונות. נכון שהקומה משוחזרת כולה, אבל את מגשי הנחושת כבר ראינו, גם הכורסאות הצבעוניות שעוצבו ויוצרו באיטליה לא מפתיעות  או מסעירות אותי במיוחד, אני גם לא בטוחה שהייתי בוחרת בנגרות כהה כל-כך או בתאורת פליז קרירה כל-כך. לטעמי הניסיון לשלב את החדש והמודרני עם העתיק לא צלח פה. ונראה כי המינונים מעט לא נכונים וגם העיתוי. אבל..כשאני רואה קירות בעובי מטר וקשתות ששוחזרו כל כך יפה, אני סולחת. הי -ריהוט אפשר תמיד להחליף..

חלק מריהוט הלובי עוצב והוזמן מאיטליה וחלקו עבודת אומן דמשקאית מקורית 

המחיצה בקומת הכניסה נעשתה בהזמנה בחיתוך ליזר ההשראה לדוגמא הם החלונות העגולים בתמונה הבאה:

פה ניתן לראות את החלונות העגולים ששימשו השראה למחיצה ואת ציורי התקרה המשומרים והמשוחזרים ששימשו השראה לסט כלי הקפה של סטודיו PIP שנמצא בכל החדרים

מי מכם שגם מכיר אותי אישית, יודע שאהבתי לאוכל ויין זהה לאהבתי לעיצוב, שלושתם מפעילים את כל חושי וכשהם טובים ומוצלחים הם גורמים לי להתרגשות רבה ולכן כשאורי אמר לנו כי קומת המרתף הביזנטית הוסבה למרתף היינות של המלון, כמובן שדילגתי לשם במהירות.

המרתף המקורי נחפר במאה ה -6 התקופה הביזנטית ומשמש היום למרתף היינות והבר

לאחר המרתף וקומת הכניסה אנחנו מגיעים בעזרת המעלית המאוד מודרנית לקומת החדרים : קומת החדרים בנוייה בשני מפלסים -במרכז המפלסים 2 לוביים גדולים כשסביבים נמצאים כל החדרים, לא תראו פה מסדרון חשוך וקודר של בית מלון טיפוסי.
בלובי הראשון ישנה ספה ארוכה ( אני מעריכה כי אורכה הוא בסביבות ה 4 מטר ) שולחן צביעה טיבטי ותערובת של כורסאות עור אנגליות יחד עם כסאות דמשקיים. שילוב מוצלח של סגנונות ותקופות.

גודל המבנים מאפשר מרחבים בשטחים הציבוריים, קומת החדרים הבנוייה סביב פאוייה גדול ומרווח- שולחן הצביעה הטיבטי משמש פה כרהיט מרכזי 

הריהוט בלובי החדרים: שילוב מוצלח של סגנונות 

מראה עתיקה בלוח שייש מקורי 

עולים כמה מדרגות ומגיעים ללובי השני, בו מוצב שולחן עץ עגול ענק, מפתחים ענקיים היוצאים חמרפסת המשקיפה לים, רצפת שייש מקורית ונברשת זכוכית ענקית.

הלובי השני מרשים לא פחות עם מפתחי הזכוכית הענקיים שלו. 

המרפסת הגדולה המיועדת לכל האורחים צופה לים ולמסגד השכן שהרמקולים שלו מכוונים הישר למלון 

בלובי אני מגלה ציור קיר מקסים, אורי מספר לנו כי בתחילה היתה התלבטות באם לשמר ולשחזר את הציור, כשהקיר נוקה מעט, היה ברור כי הציור ישוחזר. הציור מביע את הערכת והערצת האפנדי שהתגורר בבית לשליט התורכי בזמן האימפריה העותמנית הגדולה.

ציור הקיר שהוקדש לשליט התורכי שוחזר בצורה מושלמת על ידי צוות המשחזרים שהובא במיוחד עבור המלאכה 

זאת אני

צוות משחזרים מונציה עבד יחד עם הצוות הישראלי

עבודת שיחזור תיורי הקיר והתקרות ערכו כמעט שנה 

כשנכנסים לחדרים נעצרת הנשימה. לא נחסכה פה עבודת שימור, שחזור ועיצוב. ההחלטה לשחזר את ציורי התקרה היתה מין הסתם אחת ההחלטות המוצלחות ביותר שנלקחה בשימור ושיקום המקום. לכל חדר יש את ציורי התקרה שלו. גם הנברשות ועלי הזהב המעטרים אותן שוחזרו ודבר לא נחסך על מנת להביא את החדרים למצב של היסטוריה מעוצבת ונוחות מקסימלית עבור האורחים. החדרים הם דוגמא לכיצד ניתן לפנק את האורח במיטב האבזור ועדיין לשמור על המקום נקי מכל סממן מודרני. החל ממערכת המיזוג השקטה שהוחבאה בקירות. מכשירי הטלויזיה המוצנעים המתכוננים בזרוע הנשלטת בשלט. מכונת אספרסו פרטית בכל חדר יחד עם סט  כוסות של PIP הסטודיו ההולנדי.

החדרים מעוצבים בשלמות - החל מהריהוט ועד לאמבטיות הפריסטנדינג הנמצאות בכל חדר

אל דאגה -למרות ויחד עם השימור -המיטות הן שיא הנוחות 

אחד מ 13 החדרים שבמלון 

החדרים, מעבר לאמבטיה הנפלאה הנמצאת בכל אחד מהם, מכילים גם מקלחת מוצנעת יותר שרותים מרווחים, חלוקים, מגבות, מיטב הסבונים אשר מיוצרים במיוחד עבור המלון. אפילו הדלתות שופצו בצורה כזאת אשר לא מאפשרת לשום רעש לחדור מהשטח הציבורי של המלון.

הכיור הצנוע, הברז הלא מיופייף ממלאים את תפקידם בפינישים האחרונים של החדרים שלא גונבים את ההצגה מהעיצוב המקורי של החדר 

ציורי התקרה באחד החדרים 

בסיום הסיור והצילומים נשלחנו למסעדת אורי בורי השוכנת מרחק דקת הליכה מהמלון, שם קבלו את פננו צוות המסעדה ופנקו אותנו בארוחת "אורי בורי" של ללקק תאצבעות. מאוחר יותר הצטרף אלינו אורי וכששמע כי אני חובבת יין -גם נפתח עבורנו בקבוק יין של יקב עביה שאני חייבת להמליץ עליו, כי הוא טעם לחכי.

לה רוז' : בלנד של קברנה, קריניאן ופטי ורדו ( לא יודעת מה השנה שכחתי לבדוק)

זהו. תודה לסיון שסחבה אותי לעכו ולאורי על הארוח המקסים.