A Designer world - Merav Sade 054-2330090 merav@meravsade.co.il| עולמה של מעצבת
הצגת רשומות עם תוויות צרפת. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות צרפת. הצג את כל הרשומות
יום שישי, 17 במרץ 2017
יום שישי, 26 בדצמבר 2014
Quote #7 – Le Corbusier
Architect, Artist (1887–1965)
NAME Le Corbusier
OCCUPATION Architect, Artist
BIRTH DATE October 6, 1887
DEATH DATE August 27, 1965
EDUCATION École des Arts Décoratifs at La Chaux-de-Fonds
PLACE OF BIRTH La Chaux-de-Fonds, Switzerland
PLACE OF DEATH Cap Martin, France
Le Corbusier was a Swiss-born French architect who belonged to the first generation of the so-called International school of architecture.
QUOTES
“I prefer drawing to talking. Drawing is faster, and leaves less room for lies.”
—Le Corbusier
Synopsis
Le Corbusier was born Charles-Edouard Jeanneret-Gris in Switzerland on October 6, 1887. In 1917, he moved to Paris and assumed the pseudonym Le Corbusier. In his architecture, he chiefly built with steel and reinforced concrete and worked with elemental geometric forms. Le Corbusier's painting emphasized clear forms and structures, which corresponded to his architecture.
Early Years
Born Charles-Edouard Jeanneret-Gris on October 6, 1887, Le Corbusier was the second son of Edouard Jeanneret, an artist who painted dials in the town’s renowned watch industry, and Madame Jeannerct-Perrct, a musician and piano teacher. His family's Calvinism, love of the arts and enthusiasm for the Jura Mountains, where his family fled during the Albigensian Wars of the 12th century, were all formative influences on the young Le Corbusier.
At age 13, Le Corbusier left primary school to attend Arts Décoratifs at La Chaux-de-Fonds, where he would learn the art of enameling and engraving watch faces, following in the footsteps of his father.
There, he fell under the tutelage of L’Eplattenier, whom Le Corbusier called “my master” and later referred to him as his only teacher. L’Eplattenier taught Le Corbusier art history, drawing and the naturalist aesthetics of art nouveau. Perhaps because of his extended studies in art, Corbusier soon abandoned watchmaking and continued his studies in art and decoration, intending to become a painter. L’Eplattenier insisted that his pupil also study architecture, and he arranged for his first commissions working on local projects.
After designing his first house, in 1907, at age 20, Le Corbusier took trips through central Europe and the Mediterranean, including Italy, Vienna, Munich and Paris. His travels included apprenticeships with various architects, most significantly with structural rationalist Auguste Perret, a pioneer of reinforced concrete construction, and later with renowned architect Peter Behrens, with whom Le Corbusier worked from October 1910 to March 1911, near Berlin.
Early Career
These trips played a pivotal role in Le Corbusier’s education. He made three major architectural discoveries. In various settings, he witnessed and absorbed the importance of (1) the contrast between large collective spaces and individual compartmentalized spaces, an observation that formed the basis for his vision of residential buildings and later became vastly influential; (2) classical proportion via Renaissance architecture; and (3) geometric forms and the use of landscape as an architectural tool.
In 1912, Le Corbusier returned to La Chaux-de-Fonds to teach alongside L’Eplattenier and to open his own architectural practice. He designed a series of villas and began to theorize on the use of reinforced concrete as a structural frame, a thoroughly modern technique.
Le Corbusier began to envisage buildings designed from these concepts as affordable prefabricated housing that would help rebuild cities after World War I came to an end. The floor plans of the proposed housing consisted of open space, leaving out obstructive support poles, freeing exterior and interior walls from the usual structural constraints. This design system became the backbone for most of Le Corbusier’s architecture for the next 10 years.
The Move to Paris
In 1917, Le Corbusier moved to Paris, where he worked as an architect on concrete structures under government contracts. He spent most of his efforts, however, on the more influential, and at the time more lucrative, discipline of painting.
Then, in 1918, Le Corbusier met Cubist painter Amédée Ozenfant, who encouraged Le Corbusier to paint. Kindred spirits, the two began a period of collaboration in which they rejected cubism, an art form finding its peak at the time, as irrational and romantic.
With these thoughts in mind, the pair published the book Après le cubisme (After Cubism), an anti-cubism manifesto, and established a new artistic movement called purism. In 1920, the pair, along with poet Paul Dermée, established the purist journal L’Esprit Nouveau (The New Spirit), an avant-garde review.
In the first issue of the new publication, Charles-Edouard Jeanneret took on the pseudonym Le Corbusier, an alteration of his grandfather’s last name, to reflect his belief that anyone could reinvent himself. Also, adopting a single name to represent oneself artistically was particularly en vogue at the time, especially in Paris, and Le Corbusier wanted to create a persona that could keep separate his critical writing from his work as a painter and architect.
In the pages of L’Esprit Nouveau, the three men railed against past artistic and architectural movements, such as those embracing elaborate nonstructural (that is, nonfunctional) decoration, and defended Le Corbusier’s new style of functionalism.
In 1923, Le Corbusier published Vers une Architecture (Toward a New Architecture), which collected his polemical writing from L’Esprit Nouveau. In the book are such famous Le Corbusier declarations as “a house is a machine for living in” and “a curved street is a donkey track; a straight street, a road for men.”
Citrohan and the Contemporary City
Le Corbusier’s collected articles also proposed a new architecture that would satisfy the demands of industry, hence functionalism, and the abiding concerns of architectural form, as defined over generations. His proposals included his first city plan, the Contemporary City, and two housing types that were the basis for much of his architecture throughout his life: the Maison Monol and, more famously, the Maison Citrohan, which he also referred to as “the machine of living.”
Le Corbusier envisioned prefabricated houses, imitating the concept of assembly line manufacturing of cars, for instance. Maison Citrohan displayed the characteristics by which the architect would later define modern architecture: support pillars that raise the house above the ground, a roof terrace, an open floor plan, an ornamentation-free facade and horizontal windows in strips for maximum natural light. The interior featured the typical spatial contrast between open living space and cell-like bedrooms.
In an accompanying diagram to the design, the city in which Citrohan would rest featured green parks and gardens at the feet of clusters of skyscrapers, an idea that would come to define urban planning in years to come.
Soon Le Corbusier’s social ideals and structural design theories became a reality. In 1925-1926, he built a workers’ city of 40 houses in the style of the Citrohan house at Pessac, near Bordeaux. Unfortunately, the chosen design and colors provoked hostility on the part of authorities, who refused to route the public water supply to the complex, and for six years the buildings sat uninhabited.
The Radiant City
In the 1930s, Le Corbusier reformulated his theories on urbanism, publishing them in La Ville radieuse (The Radiant City) in 1935. The most apparent distinction between the Contemporary City and the Radiant City is that the latter abandoned the class-based system of the former, with housing now assigned according to family size, not economic position.
The Radiant City brought with it some controversy, as all Le Corbusier projects seemed to. In describing Stockholm, for instance, a classically rendered city, Le Corbusier saw only “frightening chaos and saddening monotony.” He dreamed of “cleaning and purging” the city with “a calm and powerful architecture”; that is, steel, plate glass and reinforced concrete, what many observers might see as a modern blight applied to the beautiful city.
At the end of the 1930s and through the end of World War II, Le Corbusier kept busy with creating such famous projects as the proposed master plans for the cities of Algiers and Buenos Aires, and using government connections to implement his ideas for eventual reconstruction, all to no avail.
יום שבת, 13 בדצמבר 2014
Quote #3 – Jean Nouvel
![]() |
| http://www.jeannouvel.fr/ |
Jean Nouvel often says that he is an architect who designs. In 1995 he founded JND (Jean Nouvel Design) to run alongside his AJN architectural agency, undertaking interior architecture and design projects. Most Jean Nouvel pieces of furniture are created along with his architecture, with the aim of creating coherent environments. JND has developed ranges of objects and furniture, amongst which the Less collections for Unifor, a range of lighting for Troll, the Grand Ecart table for Pallucco, the Hook screen for Methis; and with Ligne Roset, is now reissuing his Saint-JamJean Nouvel often says that he is an architect who designs. In 1995 he founded JND (Jean Nouvel Design) to run alongside his AJN architectural agency, undertaking interior architecture and design projects. Most Jean Nouvel pieces of furniture are created along with his architecture, with the aim of creating coherent environments. JND has developed ranges of objects and furniture, amongst which the Less collections for Unifor, a range of lighting for Troll, the Grand Ecart table for Pallucco, the Hook screen for Methis; and with Ligne Roset, is now reissuing his Saint-James and Simple Bridge seating and launching the Simplissimo collection. In terms of interior architecture JND most notably designed the H&M store in the Champs Elysées in 2010, along with the Sofitel Uniqa Vienna and, in 2009, undertook the scenography for Dolce & Gabbana's 'Extreme Beauty' exhibition.es and Simple Bridge seating and launching the Simplissimo collection. In terms of interior architecture JND most notably designed the H&M store in the Champs Elysées in 2010, along with the Sofitel Uniqa Vienna and, in 2009, undertook the scenography for Dolce & Gabbana's 'Extreme Beauty' exhibition.
יום שלישי, 2 בדצמבר 2014
פריס מודרנית קלאסית ומתוקה
פריס, חורף, גשם וספל שוקולטה חם. ככה אני מפנטסת לי את פריס בפעם הבאה כשהגיע לשם.
בנתיים ? כותבת פוסט משותף עם חברתי היקרה שרון היינריך אלופת המתוק של פריס. את שרון הכרתי בביקורי האחרון בפריס במרץ 2014, שרון היתה עסוקה אז בצילומים לספרה החדש "הפטיסרי הטובות בפריס" ( אפשר להצביע לו בתחרות טיים האוט) שרון מתגוררת בפריס וגם עורכת סיורים קולינרם בעיר בהזמנה. אז לא פלא שאם יש מומחה בתחום זאת היא ללא ספק. שרון ואני החלטנו לעשות טוויסט קטן ולכתוב על כמה מהפטיסרים המעוצבים בעיר ( חלק מזערי מהן חייבת לציין)
אז עד שאשתה שוקולטה מול האייפל ביום מושלג -הנה כמה מקומות שווים ביקור.
כל הצילומים בפוסט שייכים לשרון היינריך
LADUREE
אמנם כשהמקום הוקם היה מאפייה צנועה בלבד, אך ללא ספק המקום מעוצב עם אלמנטים רבים מסגנון הרוקקו ששלט במאה זאת : צבעי הפסטל, המפתחים המקושתים והמקושטים וההידור המוגזם מה.
LA PATISSERIE DES REVES
החומרים השולטים במקום הם זכוכית , נירוסטה ועץ בהיר שמהווים ניגוד מתאים לגוון הורוד והפונט היומיומי והפשוט - הנה גם פה השגנו את הטוויסט הכל כך חשוב לעיצוב נכון והפעם בעזרת ניגודיות של חומרים כמעט סטרילים לעומת גוון מתקתק ופונט "פושטי"
DES GATEAUX ET DU PAIN
LA FABRIQUE
טוב -הולכת לאכול משהו -אני רעבהההה
בנתיים ? כותבת פוסט משותף עם חברתי היקרה שרון היינריך אלופת המתוק של פריס. את שרון הכרתי בביקורי האחרון בפריס במרץ 2014, שרון היתה עסוקה אז בצילומים לספרה החדש "הפטיסרי הטובות בפריס" ( אפשר להצביע לו בתחרות טיים האוט) שרון מתגוררת בפריס וגם עורכת סיורים קולינרם בעיר בהזמנה. אז לא פלא שאם יש מומחה בתחום זאת היא ללא ספק. שרון ואני החלטנו לעשות טוויסט קטן ולכתוב על כמה מהפטיסרים המעוצבים בעיר ( חלק מזערי מהן חייבת לציין)
אז עד שאשתה שוקולטה מול האייפל ביום מושלג -הנה כמה מקומות שווים ביקור.
כל הצילומים בפוסט שייכים לשרון היינריך
LADUREE
| צבעי הפסטל מתאימים גם לתקופה המקורית בה הוקם המקום וגם להיום |
אחד המקומות הקלאסים והותיקים בפאריס שגם שמר על עיצוב הפנים הקלאסי אך יחד עם זאת החכים ועשה והוסיף את הטוויסט הכו חשוב -טוויסט ההומר : שימו לב לשטיח המנומר המחפה את הרצפה -לא צריך יותר מזה על מנת להשאר מעודכנים ועדיין קלאסיים.
| שמירה על העיצוב הקלאסי יחד עם השטיח המנומר והכסאות הירוקים - אין מה להוסיף -עיצוב במיטבו |
בין בתי האופנה הנוצצים וחנויות התכשיטים היוקרתיות ברחוב רויאל, בין
כיכר המדלן לכיכר הקונקורד, יש גם סלון דה תה אחד.
ב־1862 פתח האופה לואי ארנסט לָאדוּרֶה (Louis Ernest Ladurée) מאפייה צנועה. לימים ייוודע השם לאדורה בעולם כולו כאחד
השף־פטיסיירים המובילים, ולחנות יהיו סניפים רבים מחוץ לצרפת - מלונדון וניו יורק ועד טוקיו וריאד - שורה של בתי קפה, פטיסרי, חנויות
אקססוריז ומותג שוקולד, אבל ב־1862 לא הייתה זו אלא מאפייה. ממש באותה שנה הונחה אבן הפינה למוסד פריזאי חשוב אחר : האופרה גרנייה. בזכותה
הפך אזור המדלן הסמוך למרכז עסקי חשוב ביותר, ובו התמקמו מיטב המותגים היוקרתיים של המאה ה־19.
| דלפק המכירה שומר על הקלאסי והרצינות בה מתיחסים הצרפתים למקרונים שלהם - רק טקס המכירה שווה כל יורו |
אמנם כשהמקום הוקם היה מאפייה צנועה בלבד, אך ללא ספק המקום מעוצב עם אלמנטים רבים מסגנון הרוקקו ששלט במאה זאת : צבעי הפסטל, המפתחים המקושתים והמקושטים וההידור המוגזם מה.
![]() |
| בביקור הבא בפריס - לא לשכוח |
LADURÉE ROYALE
16-18 rue Royale
|
LA PATISSERIE DES REVES
| הפונט הורוד של הלוגו נותן את הטוויסט העיצובי |
מי שיודע צרפתית מבין את פרוש השם ומי שלא: פטיסרי החלומות.
להכנס למקום ולהרגיש עליסה בארץ הפלאות יחד עם הלו קיטי ובואו נוסיף לזה את צ'רלי בממלכת השוקולד והבנתם את האוירה.
הצבע הורוד שולט הן בלוגו והן בבוטיק עצמו, כל פטיסרי מאוחסן כמו תכשיט בתוך פעמון זכוכית שמעבר לתפקיד השמירה על היצירה בתנאים אופטימלים הם גם נותנים לנו את התחושה כאילו נכנסנו לסניף יוקרתי של טיפני.
| עץ, זכוכית ונירוסטה -אוירה סטרילית שנשברת על ידי הורוד |
החומרים השולטים במקום הם זכוכית , נירוסטה ועץ בהיר שמהווים ניגוד מתאים לגוון הורוד והפונט היומיומי והפשוט - הנה גם פה השגנו את הטוויסט הכל כך חשוב לעיצוב נכון והפעם בעזרת ניגודיות של חומרים כמעט סטרילים לעומת גוון מתקתק ופונט "פושטי"
| האיור על פעמוני הזכוכית הזכיר לי את אומנות “Kawaii” היפנית |
הסניף המרכזי של פטיסרי החלומות נמצא ברובע ה 16,
בו מתגוררות משפחות אמידות, ממוקמות שגרירויות רבות וכן גרים דיפלומטים
רבים. בנוסף, הרובע ה 16 ידוע מאוד באוכלוסיה היהודית האמידה שמתגוררת בו (ראש
העירייה של הרובע היה המוביל בתמיכה בשחרור גלעד שליט ותלה את תמונתו של גלעד על בית
עיריית הרובע כל עוד הוחזק בשבי).
| שימו לב למראות ולתאורה |
תרגום השם: עוגות ולחם
שרון מספרת כי כבר בפעם הראשונה שפגשה את קליר דמון, הרגישה שהיא משוחחת עם אחת השף פטיסייה המרתקות ביותר בסצנת הקינוחים הפריסאית. קשה להסביר במילים, אבל כבר מלחיצת היד הראשונה, הלבוש הלבן והצחור, המטבח הנקי והמסודר כאילו היה מעבדה אמיתית, כבר אז אפשר היה להבין בנקל שמדובר במשהו אחר. התחום המצ'ואיסטי הזה לא נותן הרבה מקום לנשים שעומדות בפרונט של פטיסרי.לא מפתיע שבימים אלו היא פתחה את הבוטיק השני שלה בפריז.
החנות עצמה מעוצבת כמו חנות תכשיטים, בערב שלפני הפתיחה עוד הורכבו כל המראות המצפות חלק מהקירות, הויטרינות והתאורה.התאורה אכן משחקת תפקיד חשוב בחנות זאת, החל מהתאורה החיצונית בגוון ורוד פוקסיה ועד לאור המעבדתי המכוון אל המראות המצפות את הקירות והעמודים בהם נישות קטנות בהם מוצגים הפטיסאריס. מעבר לתאורה, למראות ולנישות כדי לשים לב לקירות הצבועים בטכניקה מיוחדת של דהייה -כאשר החלק התחתון כהה והולך ומתבהר כלפי התקרה -בקיצור שווה ביקור לחובבי העיצוב.
כתובת:, 75007 89 rue du Bac
מטרו: SEVRES-BABYLONE או RUE DU BAC
|
הרובע השביעי הוא רובע
מאוד יוקרתי, יש בו הרבה מוסדות שלטון כמו האינווליד שבו נמצא הקבר של נפוליאון,
משרד החוץ ועוד משרדים ממשלתיים רבים. גם מגדל אייפל נמצא ברובע ה 7. מי שגר ברובע
הן משפחות אמידות מאוד, פחות צעירים וסטודנטים ויותר פריזאיים ותיקים או משפחות
אמידות עם ילדים צעירים.
| רצפת עץ, מקררי OSB, סולמות ברזל כבדים יוצרים יחד מראה תעשייתי |
תרגום השם: המפעל
שרון זוכרת כשהגיעה בפעם
הראשונה לחנות האקלרים המהפכנית של כריסטוף אדם, L'ECLAIR DE GENIE. העיר כולה סערה מפתיחת
חנות הקונספט הייחודית הזו, מרבדים של אקלרים נפרסו ומאז מהווה החנות הקטנה
והמדליקה במארה מוקד עלייה לרגל לפריזאים ולתיירים כאחד.
בסוף ספטמבר 2014 נערכה
הפתיחה הרשמית של LA FABRIQUE, המפעל הראשון לייצור אקלרים בפריז, מבית כריסטוף אדם. לה פבריק,
בתרגום פשוט מפעל, ירכז את כל פעילותו של אדם בצרפת. שם, ב 300 מטר רבוע
המתפרסים על שתי קומות, קומת ייצור וקומת מכירה ומשרדים, ייצר אדם את האקלרים
לכל נקודות המכירה שלו, כמו גם את המוצרים הנוספים שנכנסו לאחרונה לנקודות
המכירה. אדם מסביר שבקומה התחתונה יתרחש רוב הייצור ובקומת המכירה, היא הקומה
השנייה (בעצם קומת הכניסה, משום שקומת הייצור היא במרתף) יתבצע שלב הגימור
והלקוחות יוכלו לראות מעט מהתהליך.
|
| שימו לב לכספת הוינטאג' הזאת! |
אדם בחר למקם את לה פבריק באזור הבורסה הישנה של פריז, ברובע השני. מדובר באזור מסחרי הפעיל בעיקר בשעות היום והוא לא רחוק מאזור הבלוברדים הגדולים והאופרה. כיום ידוע האזור בעיקר בזכות הפסאז'ים הרבים שבו, המהווים אכסנייה לפינות חמד קולינריות רבות. הבחירה של אדם מבריקה, משום שבאזור אין ולו פטיסרי אחת ראויה לדיווח, מה גם שריבוי המשרדים יכול להתאים מאוד לקונספט האקלרים המהווים כיבוד נפלא לישיבות, קוקטיילים וכדומה.
| צהוב צהוב -טוב אפשר גם לרייר על האקלרים |
המקום מעוצב בצורה מיוחדת מאוד, שילוב של עיצוב חדשני עם טאצ' "מפעלי" מחוספס. כמובן שהצבע הצהוב השולט במותג של אדם מככב במקום, כמו גם הצבעוניות המגיעה מהאקלרים הרבים ומהפוסטרים שיוצרו עבור כל קולקצייה ומעטרים כעת את המקום. בכניסה למתחם, ממוקמת נקודת מכירה מרשימה, מתאימה בעיצוב לקו הכללי, במקום אף מעין בר עם כסאות מותאמים הפונה לרחוב, לידו ניתן לשבת ולנשנש את האקלרים. החומרים בהם עשו שימוש בעיצוב המקום, משלבים עץ גולמי, ברזל כבד,OSB וזכוכית יוצרים מראה מיוחד המעביר בדיוק את התחושה שרצה אדם לייצר. מפעליות לצד עדכניות, מלאכת יד לצד היי טק. גם אם אתם לא באזור, שווה לבקר כדי להתרשם מהקונספט החדש וכמובן לטעום את אחד האקלרים מהמגוון המיוצר במקום.
75002 , 32 rue Notre Dame des Victoires
מטרו: BOURSE
|
טוב -הולכת לאכול משהו -אני רעבהההה
יום שבת, 28 ביוני 2014
החיים ברגע -תערוכת צילום בפריס
תערוכה מרתקת בימים אלו בפריס, אם יוצא לכם להיות שם : סדרת צילומים בשם " INSTANT LIFE " של הצלם הצרפתי Florian Beaudenon מוצגת ב "THE BROOKLYN BAR"
התערוכה המציגה חיי אנשים רנדומלים בביתם או בסביבתם הקרובה כאשר הם מתנהלים במצבים טבעיים החל מקריאה, בישול, רחצה, עבודה ועד תיקון אופניים בסלון הבית, תהייה מוצגת עד סוף החודש הזה אז מהרו מהרו.
המיוחד בצילומים אלו היא העובדה שהם כולם מצולמים ממבט על מה שהופך את הצילמוים למעין במה אחת מבוימת.
עוד צילומים תוכלו לראות באתר הצלם : ממש פה
יום שישי, 4 באפריל 2014
הרפתקאות מרב בעיר האורות - חלק א - בעיקר אוכל
בחופשת פסח הקרובה, כך שמעתי בתקשורת, יעברו יותר ממיליון איש בשדה התעופה, לטובת אלו שיעברו מנתב"ג לשארל דה- גול ( CDG ) אני חולקת את ביקורי האחרון בפריס עיר האורות ( והמדרגות) ממנה חזרתי בשבוע שעבר.
מגישה לכם שבוע בפריס מנקודת מבט ועדשת מצלמה של מעצבת פנים.
כמה טיפים להתחלה:
מצאנו דירה קסומה, הכי פריסאית שיכולה להיות ברחוב עם שם מספיק לא מסובך על מנת שנוכל לזכור אותו..
מתחת לבית אבל ממש מתחת נמצאת אחת המאפיות היותר נחשבות בעיר La Pâtisserie Cyril Lignac
הביסטרו השכונתי שלנו BISTRO PAUL BERT נמצא גם הוא ברחוב הקטן בו שהינו, זהו ביסטרו צרפתי מסורתי והנה אני מצרפת לכם לקישור לבלוג מתוק מתוק שנקרא 'GIRLS GUIDE TO PARIS" , לגמרי שווה הצצה לפני ביקור בעיר,בו יש פוסט על הביסטרו "שלנו"
טיפ נוסף: הצרפתים (במידה ויבינו אתכם) יענו לכם על שאלות, אבל הם, איך לומר, ראש קטן. אם אתם שוהים בפריז לפחות שבוע רצוי לרכוש כרטיס שבועי למטרו, אבל...הביאו אתכם תמונת פספורט מהבית. אני לא הבאתי. ירדתי לתחנת המטרו הקרובה שבה לא היתה מכונת צילום, שאלתי את האיש בinformations היכן אוכל להצטלם מאחר ואני רוצה להנפיק כרטיס מטרו שבועי. האיש כיון אותי לתחנה אחרת אליה צעדתי ברגל, הגעתי, שלשלתי 5 יורו למכונת הצילום, ניסתי להבין את הוראת השימוש בצרפתית בלבד כמובן...הצטלמתי, נגשתי לתחנת הinformations בתחנה הנוכחית רק על מנת לשמוע בצרפתית זועפת שהנפקת כרטיס שבועי היא רק עד יום רביעי והיום יום חמישי...תחזרי שוב ביום שני...אז מה היה לנו? איש שרות עם ראש קטן, הליכה ברגל לתחנת מטרו, בזבוז 5 יורו על תמונות פספורט, צרפתיה זועפת שאמרה NO CARD FOR U וההבנה שהצרפתים הם ראש נצנץ - אז עשו טובה -תביאו תמונת פספורט מהבית חיסכו הרבה טרטורים וגם הרבה יורו.
אוכל, אוכל .
את הגבינות נמצא בפרומז'רי, את השוקולדים בשוקולטרי, את הקינוחים בפטיסרי, את המאפים בבולנז'רי ועוד ועוד.
( מתוך הבלוג של שרון)
מתוק
פריס וצרפת תמיד התחברו לי עם יין טוב, חתיכת גבינה שמדיפה ריחות למרחקים ואוכל מעולה אבל רק בביקור הזה גילתי שהתחומים הללו מתגמדים לעומת סצנת הפטיסרי שוקולטרי והבולנז'רי. אם יש ריח שמאפיין עבורי את פריס זה ריח הסוכר הקרמלי שמדיף ומרחף ברחובות, את המעט שראיתי, הכרתי וכמובן טעמתי עשיתי בעזרתה של שרון היינריך ישראלית המתגוררת בפריס בארבע שנים האחרונות.
שרון שהשתלמה בארץ וגם בקורדון בלו בפריס מנהלת את הבלוג שאתם חייבים לקרוא לפני נסיעה לפריס. חיבור של הקוראים הישראלים לבלוג הביאו את שרון להתחיל לערוך סיורים מסודרים בעיר הסיורים מתמקדים בעיקר בעולם הפטיסרי והשוקולטרי, אך הם גם כוללים בדרך כלל ביקור באחד משווקי האוכל של פריס, ביקור במעדניות או בחנות גבינות ועוד. בקרוב צפויה שרון להוציא ספר בתחום הפטיסרי הטובות בפריס ואז זאת תהיה חגיגה אמיתית למי שנוסע לעיר המתוקה הזאת.
אני לא מרחיבה פה על כל המתוק מתוק הזה מאחר והבלוג של שרון פשוט מכסה הכל ואני קטונתי מקטון. ( בלאכול אני מעולה אבל)
תם ונשלם החלק הראשון - הפוסט הראשון שלי על פריס, בחלק השני כמובן עיצוב עיצוב עיצוב.
כל הצילומים אלא אם צויין אחרת -צולמו על ידי -אנא שמרו על זכויות היוצרים -תודה
מגישה לכם שבוע בפריס מנקודת מבט ועדשת מצלמה של מעצבת פנים.
כמה טיפים להתחלה:
תשכחו את כל מה שאמרו לכם על הצרפתים זה לא שהם לא אוהבים לדבר אנגלית, הם פשוט לא יודעים אנגלית.
- פריס היא לא ניו - יורק שם אתם יודעים שיש לכם שדרות לרוחב, רחובות לאורך ונגמר הסיפור, בפריס היצמדו ל 2 מפות : מפת העיר ומפת קוי המטרו כי אם לא, לא תמצאו את ידכם ורגלכם.
| המטרו בפריס : כל פעם שנכנסתי לא יכולתי שלא להזכר בסצינת הדחיפה של פרנק אנדרווד בסדרה "בית הקלפים" בואו נאמר שהעדפתי לעמוד רחוק מהמסילה |
- פריס היא עיר משופעת מדרגות, גם במטרו וגם בבנייני המגורים, כדי לכם להיות בכושר לפני הנסיעה לפריס.
| גרם המדרגות בבניין בו התגוררנו, לא, אין מעלית, כן היינו בקומה שישית, ככה זה כשרוצים להיות על גג העולם ולצפות בגגות אחרים. |
- פריס מחולקת לרובעים ממוספרים, לכל רובע האופי ההווי והתרבות שלו, כשאתם בוחרים מקום לשהות בו, חשבו מה אתם מחפשים מבחינת אופי האזור.
השכונה שלנו
אנחנו החלטנו לשהות ברובע הבסטיליה שנמצא בעברו הימני של הנהר, אזור מתעורר וטרנדי שלא מהווה מוקד עלייה לרגל לתיירים ולכן כל כך נחמד להסתובב בו. מצאנו דירה קסומה, הכי פריסאית שיכולה להיות ברחוב עם שם מספיק לא מסובך על מנת שנוכל לזכור אותו..
| rue Paul Bert הרחוב שלנו |
נכון שאם אתם לא מתגוררים או שוהים באזור יש לכם מספיק מקומות להנות בהם מהפטסירי והלחמים הצרפתים המעולים, אבל לרדת בבוקר, לעמוד בתור עם עוד 20 בני השכונה, לקנות בריוש טרי טרי ולהמיס אותו בפה יחד עם הקפה של הבוקר, זאת חויה של פריס בלבד
.
.
עוד טיפ על הדרך : בימי ראשון רוב החנויות, מסעדות ושאר בתי האוכל סגורים ולכן כדי להצטייד, במידה ואתם שוהים בדירה, באוכל, על מנת לא להתקע רעבים בפריס! רעבים? פריס? אסור שזה ילך יחד. הפריסאים אוהבים בסופי שבוע לרכוש אוכל מוכן בשפע המעדניות הפזורות בעיר, נצלו זאת גם אתם.
![]() |
La Pâtisserie Cyril Lignac |
הביסטרו השכונתי שלנו BISTRO PAUL BERT נמצא גם הוא ברחוב הקטן בו שהינו, זהו ביסטרו צרפתי מסורתי והנה אני מצרפת לכם לקישור לבלוג מתוק מתוק שנקרא 'GIRLS GUIDE TO PARIS" , לגמרי שווה הצצה לפני ביקור בעיר,בו יש פוסט על הביסטרו "שלנו"
![]() |
| ביסטרו פול ברט |
טיפ נוסף: הצרפתים (במידה ויבינו אתכם) יענו לכם על שאלות, אבל הם, איך לומר, ראש קטן. אם אתם שוהים בפריז לפחות שבוע רצוי לרכוש כרטיס שבועי למטרו, אבל...הביאו אתכם תמונת פספורט מהבית. אני לא הבאתי. ירדתי לתחנת המטרו הקרובה שבה לא היתה מכונת צילום, שאלתי את האיש בinformations היכן אוכל להצטלם מאחר ואני רוצה להנפיק כרטיס מטרו שבועי. האיש כיון אותי לתחנה אחרת אליה צעדתי ברגל, הגעתי, שלשלתי 5 יורו למכונת הצילום, ניסתי להבין את הוראת השימוש בצרפתית בלבד כמובן...הצטלמתי, נגשתי לתחנת הinformations בתחנה הנוכחית רק על מנת לשמוע בצרפתית זועפת שהנפקת כרטיס שבועי היא רק עד יום רביעי והיום יום חמישי...תחזרי שוב ביום שני...אז מה היה לנו? איש שרות עם ראש קטן, הליכה ברגל לתחנת מטרו, בזבוז 5 יורו על תמונות פספורט, צרפתיה זועפת שאמרה NO CARD FOR U וההבנה שהצרפתים הם ראש נצנץ - אז עשו טובה -תביאו תמונת פספורט מהבית חיסכו הרבה טרטורים וגם הרבה יורו.
![]() |
| מבט לגגות העיר מהדירה שלנו |
| השכונה שלנו |
אוכל, אוכל .
את הגבינות נמצא בפרומז'רי, את השוקולדים בשוקולטרי, את הקינוחים בפטיסרי, את המאפים בבולנז'רי ועוד ועוד.
( מתוך הבלוג של שרון)
מתוק
פריס וצרפת תמיד התחברו לי עם יין טוב, חתיכת גבינה שמדיפה ריחות למרחקים ואוכל מעולה אבל רק בביקור הזה גילתי שהתחומים הללו מתגמדים לעומת סצנת הפטיסרי שוקולטרי והבולנז'רי. אם יש ריח שמאפיין עבורי את פריס זה ריח הסוכר הקרמלי שמדיף ומרחף ברחובות, את המעט שראיתי, הכרתי וכמובן טעמתי עשיתי בעזרתה של שרון היינריך ישראלית המתגוררת בפריס בארבע שנים האחרונות.
| מתוק - צילום שרון היינריך |
שרון שהשתלמה בארץ וגם בקורדון בלו בפריס מנהלת את הבלוג שאתם חייבים לקרוא לפני נסיעה לפריס. חיבור של הקוראים הישראלים לבלוג הביאו את שרון להתחיל לערוך סיורים מסודרים בעיר הסיורים מתמקדים בעיקר בעולם הפטיסרי והשוקולטרי, אך הם גם כוללים בדרך כלל ביקור באחד משווקי האוכל של פריס, ביקור במעדניות או בחנות גבינות ועוד. בקרוב צפויה שרון להוציא ספר בתחום הפטיסרי הטובות בפריס ואז זאת תהיה חגיגה אמיתית למי שנוסע לעיר המתוקה הזאת.
אני לא מרחיבה פה על כל המתוק מתוק הזה מאחר והבלוג של שרון פשוט מכסה הכל ואני קטונתי מקטון. ( בלאכול אני מעולה אבל)
| פייר הרמה - צילום שרון היינריך |
![]() |
| צילום שרון היינריך |
וגם הפייס בוק של שרון https://www.facebook.com/ParisChezSharon
אם תרצו להרשם לאחד הסיורים שלה רצוי כמובן לעשות זאת מראש מאחר והסיורים מאוד מצומצמים בכמות האנשים.
אם תרצו להרשם לאחד הסיורים שלה רצוי כמובן לעשות זאת מראש מאחר והסיורים מאוד מצומצמים בכמות האנשים.
- אוכל
ביום שישי בערב מה מתאים יותר מאשר ללכת לשיעור בישול שמקדים לו מסע קניות בשוק האוכל השכונתי? ואחר כך להנות מארוחה המלווה ביין עם קבוצה אכותית ומצומצמת של אנשים מכל העולם? בית הספר לבישול Cook'n With Class נמצא ברובע המונמרט ב - rue Baudelique
ממש לא תכננתי לבשל בפריס, התכנון, בפרוש, היה לאכול בלבד, אבל בביקור שערכנו אצל אריק בעליו של בית הספר ואשתו המקסימה ,לרגל הולדת בנם, גמלה בי ההחלטה להצטרף לאחד השיעורים. טיק-טק ונרשמתי לשיעור הפנוי הקרוב ביותר שהיה ברשימה . ביום שישי בשעה 5 בערב חיכתי על יד תחנת המטרו לשף פטריק , טיפוס צרפתי שאם הוא לא היה שף הוא בטח היה שף, במקור מנורמנדי דובר אנגלית רהוטה.
התגלגלנו לנו ברחבי השוק, בחרנו נתחי עגל משובחים, דג למנה עיקרית. ביקור בחנות הירקות סיפק לנו את המוצרים לתוספות ולקינוח , לחם כמובן איך אפשר בלי ופטה שהעדפתי לא לשאול מאיזו חיה הוא עשוי.
חזרנו מאושרים לבית הספר ובמשך שעתיים עמלנו על ארוחה בת 3 מנות שלאחר מכן נאכלה במשך שעתיים על כמה כוסות יין והרבה מצב רוח טוב. ממליצה בחום, אמנם אני עברתי שם רק את שיעור השוק אך במקום שיעורים בכל סגנונות הבישול והאפייה הצרפתים. ההקפדה בבית הספר הזה היא על כך שכל המורים יהיו בעלי תואר שף. המקום מתאים למבוגרים וגם לילדים ולמשפחות שלמות. לי ברור שבביקורי החוזר בפריס אקח לפחות עוד 2 שיעורים שם ( יין וגבינות ומקרונים)
![]() |
| איטליז פריסאי טיפוסי, לכל חיה יש פה תעודה ואילן יחוסין |
ממש לא תכננתי לבשל בפריס, התכנון, בפרוש, היה לאכול בלבד, אבל בביקור שערכנו אצל אריק בעליו של בית הספר ואשתו המקסימה ,לרגל הולדת בנם, גמלה בי ההחלטה להצטרף לאחד השיעורים. טיק-טק ונרשמתי לשיעור הפנוי הקרוב ביותר שהיה ברשימה . ביום שישי בשעה 5 בערב חיכתי על יד תחנת המטרו לשף פטריק , טיפוס צרפתי שאם הוא לא היה שף הוא בטח היה שף, במקור מנורמנדי דובר אנגלית רהוטה.
![]() |
| דוכן הדגים, למדנו איך לבחור דגים ואיך לבקש לפלט אותם ועל הדרך כובדנו בחלזונות ים ..יאממייי |
התגלגלנו לנו ברחבי השוק, בחרנו נתחי עגל משובחים, דג למנה עיקרית. ביקור בחנות הירקות סיפק לנו את המוצרים לתוספות ולקינוח , לחם כמובן איך אפשר בלי ופטה שהעדפתי לא לשאול מאיזו חיה הוא עשוי.
![]() |
| שף פטריק מלמד אותו לקצוץ ירקות ולהשאר עם 10 אצבעות |
חזרנו מאושרים לבית הספר ובמשך שעתיים עמלנו על ארוחה בת 3 מנות שלאחר מכן נאכלה במשך שעתיים על כמה כוסות יין והרבה מצב רוח טוב. ממליצה בחום, אמנם אני עברתי שם רק את שיעור השוק אך במקום שיעורים בכל סגנונות הבישול והאפייה הצרפתים. ההקפדה בבית הספר הזה היא על כך שכל המורים יהיו בעלי תואר שף. המקום מתאים למבוגרים וגם לילדים ולמשפחות שלמות. לי ברור שבביקורי החוזר בפריס אקח לפחות עוד 2 שיעורים שם ( יין וגבינות ומקרונים)
![]() |
| זה רק נראה שפטריק עשה הכל, אנחנו עבדנו מאוד קשה גם. |
![]() |
| אחת מהמנות שהוצאנו תחת ידנו : דג ברוטב שמנת ועשבי תיבול, שומר מאודה -כל המתכונים אצלי אם מישהו רוצה אשלח בשמחה |
עוד אוכל
ישנם כמה אזורים מתעוררים בפריס, במובן הזה פריס מאוד מזכירה את תל אביב: מקומות נפתחים ונסגרים, אזורים שפעם אף אחד לא היה חושב לגור בהם או לפתוח בהם מסעדות הופכים להיות טרנדים, הן בגלל החיפוש הבלתי נלאה של הצעירים לחידושים והן בגלל מצוקת מחירי הנדלן והדיור.
אזור חדש שכזה הוא רחוב קטן וסתמי בלב הרובע השני: 170 מטר של רחוב שבתוכו חיים שלמים Rue de Nile
בואו נודה גילו אותו לפני ודיויד לייבוביץ הבלוגר האגדי של עולם האוכל כתב וסרק את כל הרחוב בפוסט מחמיא עם צילומים יפיפיים אז אני לא מתכוננת להתחרות בגדול מכולם של בלוגריית האוכל.
אז תוכלו לרדת לפרטי פרטים בפוסט המצורף
| רחוב ניל : ברקע מסעדת פרנצ'י |
ואני ? אני רק יכולה לחלוק את העובדה שמאחר ובילתי ברחוב הזה יום שלם (עבודה, אתם יודעים) בערך אחרי שעתיים הרגשתי שם יותר בנוח מאשר ברחוב תל-אביבי, החברה שם מקסימים, האוכל טעים, האוירה נעימה, יש שם אפילו קשר ישראלי (תמיר מנהל את בר היין של פרנצ'י כבר כמה שנים)
הרחוב הזה הוא לא פריס שאנחנו מכירים מספרי התיירות ועם כל החשיפה שהוא זוכה לה בזמן האחרון אני מקוה שישמור על התדמית הלא רשמית שלו יחד עם אכויות האוכל והגינונים הפריסאים שקיימים שם.
| RUE DE NILE |
| נאה כמו עוד סתם רחוב אבל ממש לא |
הרחוב שוקק חיים מהשעות המוקדמות של הבוקר אז נפתחות להן שלושת החנויות השיכות לזוג יזמים ( יהודים איך לא..) צעירים ומקסימים שעסקו במשך שנים בשיווק ירקות, בשר ודגים אורגנים באכות גבוהה למסעדות בכל צרפת החליטו למכור את מרכולתם גם לציבור הרחב : חנות בשר, ירקות ודגים הפועלות תחת השם Terroirs d’Avenir
![]() |
| חנות הבשר והירקות |
| חנות הדגים |
Gregory Marchand שף צרפתי שזכה לכינוי פרנצ'י על ידי ג'ימי אוליבר פתח גם הוא ברחוב 3 בתי עסק : מסעדת פרנצ'י ( נא להזמין מקום לפני ההגעה לפריס) פרנצי TO GO המתמחה בעיקר בפיש אמד צ'יפס, מרקים וכריכים ובר היין של המקום שנפתח כמעט כל יום ב 7 בערב. http://www.frenchie-restaurant.com/ ( אתר שלושת המסעדות)
![]() |
| Gregory Marchand מר פרנצ'י בכבודו |
![]() |
| אחת ממנות הדגל של פרנצ'י TO GO על רקע המסעדה |
| בר היין של פרנצ'י נפתח כל יום החל מ 7 בערב -תגיעו בדיוק בזמן כי מחכים בתור ( סגור בסופש) |
תם ונשלם החלק הראשון - הפוסט הראשון שלי על פריס, בחלק השני כמובן עיצוב עיצוב עיצוב.
כל הצילומים אלא אם צויין אחרת -צולמו על ידי -אנא שמרו על זכויות היוצרים -תודה
הירשם ל-
רשומות (Atom)












































