עיצוב לא שגרתי \ כשיוצאים מהקופסא

עוד פרויקט מבית היוצר של הסטודיו שלי הגיע לסיומו. 

הבית עצמו תוכנן על ידי משרד האדריכלים "גרשון שבח" משרד אשר עיקר התמחותו  הוא תכנון  בניני מסחר, מבנים צבאיים ותעשייה. 

כניסת הסטודיו  שלנו לעבודה מוקדם ככל האפשר  היתה חשובה ביותר  על מנת שהתכנון והעיצוב הפנימי יתאים לצרכי המשפחה המתגוררת בבית ולכן התחלנו את עבודתנו כבר בשלב תכנון המבנה עצמו. 

את התוצאה הסופית לאחר יותר משלוש שנות עבודה אתם יכולים לראות בצילומים הבאים. וכפי שאני טוענת תמיד: אין קיצורי דרך, אין פתרונות קסם. 

עיצוב ותכנון צריכים ללכת יד ביד

עיצוב לעולם לא יתחיל מוקדם מידי

תנו למעצבת להוביל את הפרויקט, שחררו ובטחו.

התוצאה המושלמת לפניכם היא תוצאה של שיתוף פעולה מקסים בין כל הגורמים. 

ראשית : תודות וקרדיט מלא לצלמת הנפלאה שתיעדה את הבית במצלמתה : אילדיקו פרנקו הנפלאה 

פינה בחלל הכניסה - הוילונות הנפלאים של רוני שנמצאים בכל הבית - ממליצה לא לפחד מצבעים גם בבדי הוילונות. כמובן שדרושה התאמה מאוד מסוימת, במקרה שלנו הצבעים שנבחרו לא משתלטים על הבית, אלא משתלבים בצבעוניות הקיימת.
קישור לדף הפיסבוק של רוני 

בשרותי האורחים פשוט לא מצאנו את הכיור שיתאים בדיוק לחדר, פניתי לרונית שהיא קרמקאית בחסד עליון ולאחר שבמשך שעה עברנו על כל הגלזורות והטכניקות שיתאימו לכיור ( לא סופגות מים) נתתי לה יד חופשית בעיצוב הכיור - לא טעיתי התוצאה מושלמת.  רונית היא בת-דודתי ( גילוי נאות) ולא עוסקת ביצור מסחרי.
המראה היא מראת וינטאג' מויטאג'מאניה איתם אני עובדת שנים רבות . 

חדר השינה הראשי רוצף באבן הטרונטין שבכל הבית ( חימום תת רצפתי פותר את בעיית הקור הירושלמי)  הכריות והכירבוליות הן של הדס שדה -  קישור לחנות שלה 

גם פה גופי התאורה הסגולים הם של וינטג'מניה

 חדר רחצה המשמש את הילדים בבית -  אמבטיה שהיתה מאופסנת אצל הלקוחות זכתה לעדנה מחודשת ומוצבת בחדר הרחצה - חדי העין יבחינו בפס הניקוז מתחת לאמבטיה -הכנה עתידית למקלחון גדול שיותקן במקום לאחר שהילדים יגדלו. אריחי הבטון הם מויה ארקדיה .

מי שמכיר אותי יודע שאחד מסימני הזיהוי שלי הם ברזי קיר וכיורי שרות פשוטים -גם פה - יחד עם משטח קיסר, נגרות אלון משומן ומראה שהגיעה מוינטג'מניה

חדר הרחצה של ההורים - בו התקנו כיור בטון  מ"קנה קש", משטח גרניט ירוק מ"אבן השוהם" ואריחי גרניט דמויי בטון מ"ויה ארקדיה ". 

המקלחון אצל ההורים -מראה נקי מינימליסטי

פינת העבודה : כשתכננו את פנים הדירה היה לי ברור שצריכה להיות בחלל זה פינת עבודה לכל אורכו.   החלל  נוצר מבניית הבית סביב פטיו גדול והוא מהווה את אחת הצלעות שלו. הפינה התהוותה אט אט עם קונספט החומרים והצורה והתוצאה יצאה בדיוק כפי שדמיינתי.  כסאות עבודה איקאה. רצפת אבן טבעית גימור מכובס בגדלים משתנים עם פוגה רחבה -אבן השוהם .

מצד ימין אפשר לראות את הספסל שעיני צדה כשהיה סתם רהיט ישן במחסן של וינטא'גמניה. הקטיפה הסגולה היא נקודת הצבע החזק בכל החלל כולו שאליו בעצם מתיחסים כל שאר הצבעים בחלל. התמונות מעל הספסל : אוסף פרטי של בעלי הבית.

כשחיפשנו פתרונות לאפסון בפינת העבודה, חשבנו על שילובם יחד עם פתרון לחלל גרם המדרגות. התוצאה היפיפה היא עבודת ברזל שנוצרה על ידי בית המלאכה של בעל הבית. הכוונה בתכנון שלי היתה ליצור כמה קוביות ברזל בקומפוזיצה שתשאיר את החלל מאוורר, בטוח ועם יכולת אפסון.

חדר הנערה בבית

בחלל בו ממוקמת פינת העבודה, יצרנו גם את הספריה . גם פה יצרנו מאותם חומרים : מדפי אלון מבוקע וקונסטרוקציית ברזל.  כרבולית כחולה : הדס שדה

חלל הספריה ופינת העבודה מהווה את חלל הכניסה לבית והוא מוביל לסלון ולמטבח. שטיח - קרפטיזם -עם קישור פה 

הסלון שמהווה את הצלע השלישית סביב הפטיו - לא הצריך עיצוב רב מידי בהתחשב בחלונות הגדולים המשקיפים אל עבר הרי ירושלים. כל הוילונות בחלל הוזמנו במיוחד מרוני ( קישור למעלה) מדף בטון לכל אורך החלון נוצק למטרת ישיבה. בסופו הותקן הקמין שחופה בבריקים שחורים  מ"קרן סטון" מה שנותן לו נראות ונוכחות בחלל. רוב הריהוט עבר עם הלקוחות מביתם הקודם.

המסדרון המוביל לחדרי השינה מצד אחד ובעל חלונות במשקיפיפ לפטיו מצדו השני מהווה את הצלע הרביעית של הפטיו. צריך להיות בעל דמיון על מנת לזרום איתי ולהסכים לרצף אותו באריחי בטון בגוון כחול משופשף ולהשלים את המראה עם וילונות בגוןן תכלכל בהיר, לשמחתי  הלקוחות זרמו . והמראה שנוצר הוא לא פחות ממושלם. אריחי הבטון נוצרים במפעל במרוקו וחלקם משובצים בעבודה ידנית מקומית הנקראת Zillij

המסדרון, זכה גם לגופי תאורה מיוחדים שהתאימו עצמם לחלל באופן מושלם

גם פה נתלו יצירות אומנות מאוסף פרטי של הלקוחות.

המטבח תוכנן במיוחד עבור משפחה גדולה וגם כאזור הפעיל ביותר.  הוא בנוי משני משטחי עבודה ארוכים כשאחד מהם הוא אי רחב עם מקומות ישיבה.

גם במטבח הכנסנו עניין על ידי שילוב של דלת מפרוקים כדלת המזווה. הדלת עברה רסטורציה ושיוף מוקפד מאוד שגילה שכבות שונות שנצבעו במשך השנים. הדלת גם היא נרכשה בויטרג'מניה ועל עבודת הרסטורציה השגחתי מקרוב.

תנור STAND ALONE  שלימינו כיור שרות נוסף על הכיור המרכזי של המטבח -מומלץ ביותר במטבחים גדולים.




את פינת הישיבה באי המטבח חיפינו באריחי קרמיקה שנבחרו בקפידה על מנת לא להוסיף עומס צבעוני - האריחים נרכשו ב"רוחמה שרון" . מעל האי נתלו 5 גופי תאורה מזכוכית מורנו לבנה שגם הם נבחרו בקפידה בוינטאג'מניה.

נוסטלגיה, חומרים - חוצה פנימה וטיפת וואבי -סאבי

אתמול בביקור בכפר-הדר (שלמרות השם הפסטורלי מדובר על כפר שסופח להוד השרון ובדרכו לההפך לעוד הצלחה נדל"נית של "היו פה פרדסים וכעת יש פה בתים בני 8 מפלסים עם צפיפות של שכונת עוני בהודו") נתקלתי בגן שהציף אותי בנוסטלגייה רחוקה רחוקה, בשל היותו העתק מדוייק של גני הילדים בהם העברתי את שנותיי המאושרות ביותר בעיר הולדתי כשעוד הייתה עיר אופטימית של "כשאני אהיה גדולה אני אהיה תל-אביב רק בלי הים ובתי הבהאוס ושוק הכרמל. "

ולמה אני מספרת לכם את זה? כי אני מעצבת של חומרים, לא רק צבעים או אופנות או צורות. חומרים זה דבר מדהים מאחר והם מערבים כמעט את כל החושים ולעיתים את כולם יחד. אבן רטובה : אלו חושים היא מפעילה בנו? את כולם! ואצל חלקנו גם את חוש הרגש שכן אין כמו ריח של אבן רטובה  להחזיר אותנו לחודשי החורף ( הריח הריח), גזע עץ שזורק אותי בריחו לביקור הסתוי האחרון שלי באירופה. 

המתקנים בגן עשויים מחומרים שהזמן עושה בהם שמות: חלודה, אכילה, דהייה, חוסר פעולה, זה כל היופי בחומרים הם מגיבים לזמן, למזג האויר, לפעולות, לטיפול.

ולמה אני מדברת על כל זה?

כי היום הלכתי עם לקוחה לחפש ריצוף חוץ. השאלה שתמיד נשאלת עלתה גם הפעם " אז נחפש ריצוף דוצה לריצוף הבית נכון?" "לא", אני עונה בפסקנות. "למה?" נשאלת השאלה. אז ככה: אני מאמינה שיש חוץ ויש פנים.

הפנים הוא הבית -המבנה שאמור לשמור ולגונן עלינו, לעטוף אותנו בכל מה שאנחנו אוהבים וגם להכיל את האנשים שאנחנו אוהבים, הפנים מושפע מתאורה מלאכותית או כזאת שחודרת מתוך מפתחים שנפתחו בקירות, דרך מפתחים אלו אנו רואים פיסת שמיים, מעט טבע, חלקי מבחנים אחרים, אור השמש נכנס אלינו בצורה מסויימת. הצבעים על הקירות משפיעים על הכל, הריצוף, הריהוט, התאורה והכל גם עובד בסדר הפוך.

הבית שלנו בנוי על מנת לתת לכל אחד מישוביו להרגיש הכי טוב ונוח עם הפינה שלו. והחוץ? החוץ בכלל לא בשליטה שלנו -החוץ הוא הטבע זה שנוצר על ידי גורמים שאין להם עניין או מעורבות בבית שלנו. החוץ מושפע ממזג האויר, אור, חושך, שמש,ירח,גשם, טבע, רעשים חיצוניים, חום, קור.אם נחשוב על זה -למה צריך להיות קשר עיצובי בין ,לדוגמא, הריצוף שיש לנו בבית, לבין הריצוף שבחוץ? שאמור להתחבר עם האור והשמש והדשא של השכנים הירוק יותר. הטענה הנוספת שלי היא :חומרים של חוץ הם חומרים שעובדים עם החוץ ומושפעים ממנו, עץ שדוהה בשמש, מתבקע ומקבל חריצים, אבן שבנקביה התייבשים מי הגשם ויוצרים כתמים ירוקים של טחב, כורכר שנשחק מרוחות ופסיעות, ברזל המתחמצן ומחליד.

לסיכום : אני באמת מאמינה כי לכל חומר תפקיד בעולם הזה. אני מאמינה שיש חומרים לחוץ וחומרים לפנים, אני גם מאמינה שבעיצוב כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה. אז לא באמת יש לי בעיה אם חומרים "של חוץ" יכנסו הביתה ולהפך -אבל - קחו בחשבון - החוץ והפנים ישפיעו אחרת לגמרי על החומרים ( שלא תבכו לי אחר כך) . ולא התחלתי אפילו לדבר על האור, תאורה, חום וקור. ( בפוסטים הבאים) 


אאהה כמעט שכחתי - ספר יפה יפה ( 2011)  שהוא בעצם  ההשראה שלי לפוסט הזה 

Vega Cottage by Kolman Boye Architects

מזמינה אתכם לבקר בבית המרהיב אותו תכננו האדריכל אריק קולמן Janouch  יחד עם עמיתו ויקטור בוייה Julebäk,       באי וגה.
האי הזעיר שייך לארכיפלג של איים ב'קויי באותו השם והוא בעצם חלק מהורווגיה.

הבית תוכנן בהשראת בקתות הסירה  והדייגים הפזורים לאורך כל קו החוף באיים .
 הוא תוכנן והבנה עבור Alexander Mørk Eidem במאי תאטרון. 

הבית עצמו  מכיל חלונות גדולים בשלושת החזיתות שלו - החלונות עשויים מזכוכית מחוסמת עבה שכן הרוחות פה עלולים להגיע למהירות של הוריקן קטן.

אבל הנוף, אוי הנוף שווה הכל. 



צילום http://www.lindmanphotography.com/

דרך http://www.dezeen.com/2014/03/16/vega-cottage-norway-island-kolman-boye-architects/