לא אוהבת את פורים. לא לאהוב את פורים בישראל זאת בעיה, זה החג השמח היחיד שיש לנו,כמובן שגם הוא מבוסס על טרגדיה בהיסטוריה שלנו וכמובן שעל מנת לשמוח אנחנו צריכים לשתות "עד לא ידע" כי אנחנו בכל זאת אנשים שלא ממש יודעים להיות שמחים וזה גם מאוד מתנגש עם תאריך הלידה שלי שכל כמה שנים גם נופל ישירות על החג הזה ( או על תענית אסתר וזה כבר יותר מתאים)
אבל כבלוגרית ישראלית אל לי להתעלם מחג זה. חשבתי וחפרתי איך אני יכולה להפוך את הפוסט הזה למשהו הכי קרוב לפורים ובכל זאת לכתוב על משהו שאני אוהבת, לא על בתים מחופשים צבעוניים קולניים בצורת אוזן המן או רעשן וגם לא על בתים בפרס וגם לא על מעצבים בשם המן או ושתי. טוב סיימתי עם ההומר לפוסט זה.
עיצוב שמתחפש? מה יותר מתאים מאשר תפאורה ומה יותר מתקשר אצלי לתפאורה מאשר תפאורה? אבל לא של תאטרון אלא של סרטים? מציגה בפנכם רשימה של סרטים שצריך לראות אם רוצים לראות עיצוב פנים ואדריכלות. מאחר ורציתי פרישה רחבה של לפחות 60 שנה לאורך ההיסטוריה של העיצוב, אחלק את הפוסט הזה לכמה תקופות.
נתחיל :
סרטו של ג'ק טאטי משנת 1958, Mon Oncle, על יחסו האמביולנטי של מר אולו למודרניזם של אחרי מלחמת העולם השנייה, נחשב לאחד הסטים המעוצבים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. הסט נבנה כולו מהיסוד במיוחד עבור הסרט והוא מכיל כמה מהעיצובים המפורסמים של התקופה .
הסרט הבא גם הוא מאותה שנה 1958: "Auntie Mama" שמו, אמר פעם מישהו " אל תיקח מעצבת פנים שלא ראתה את הסרט Auntie Mama...." אני לא מכירה את זה שאמר את זה, קראתי את זה באיזה שהוא מקום.
הסרט מספר על יתומה שעוברת להתגורר בביתה המעוצב להפליא של דודתה בעלת הרוח החופשית ( הכל יחסית ל 1958)
כל סט בסרט זה הוא עולם ומלואו של עיצוב, החל מיצירות שלמות של אדריכלות ועיצוב ועד פרטי ריהוט מיוחדים שלא לדבר על שילובי הצבעים המיוחדים גם היום.
מראה לכם מספר צילומים מהבניין שהפך להיות אתר בפני עצמו ונרכש לפני זמן מה על ידי משקיע מסתורי ב 6 מיליון $. למרות שהרבה מהסצינות בסרט צולמו בסטודיו בהולוויד, הבניין עצמו זכה לתהילה. הנה הצצה לבניין עצמו
אז הנה לכם, המלצות לארבעה סרטים משובחים עם תחפושות נהדרות לכבוד פורים, ובפוסט הבא אסקור עוד כמה סרטים משובחים משנות ה 70 ו ה 80
חג פורים שמח.
אבל כבלוגרית ישראלית אל לי להתעלם מחג זה. חשבתי וחפרתי איך אני יכולה להפוך את הפוסט הזה למשהו הכי קרוב לפורים ובכל זאת לכתוב על משהו שאני אוהבת, לא על בתים מחופשים צבעוניים קולניים בצורת אוזן המן או רעשן וגם לא על בתים בפרס וגם לא על מעצבים בשם המן או ושתי. טוב סיימתי עם ההומר לפוסט זה.
עיצוב שמתחפש? מה יותר מתאים מאשר תפאורה ומה יותר מתקשר אצלי לתפאורה מאשר תפאורה? אבל לא של תאטרון אלא של סרטים? מציגה בפנכם רשימה של סרטים שצריך לראות אם רוצים לראות עיצוב פנים ואדריכלות. מאחר ורציתי פרישה רחבה של לפחות 60 שנה לאורך ההיסטוריה של העיצוב, אחלק את הפוסט הזה לכמה תקופות.
נתחיל :
סרטו של ג'ק טאטי משנת 1958, Mon Oncle, על יחסו האמביולנטי של מר אולו למודרניזם של אחרי מלחמת העולם השנייה, נחשב לאחד הסטים המעוצבים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. הסט נבנה כולו מהיסוד במיוחד עבור הסרט והוא מכיל כמה מהעיצובים המפורסמים של התקופה .
 |
| J.A. Motte table and chairs with Chambost vase |
 |
 |
| לקריאה נוספת -לחצו פה -מאמר מעניין של לארי וינברג |
 |
| אפילו בבלוג העיצוב designsponge הקדישו פוסט לסרט |
הסרט מספר על יתומה שעוברת להתגורר בביתה המעוצב להפליא של דודתה בעלת הרוח החופשית ( הכל יחסית ל 1958)
כל סט בסרט זה הוא עולם ומלואו של עיצוב, החל מיצירות שלמות של אדריכלות ועיצוב ועד פרטי ריהוט מיוחדים שלא לדבר על שילובי הצבעים המיוחדים גם היום.
בואו נקפוץ ל 1961 לצרפת לסרטו של אלן רסנייה Last year at" "marienbad, הסרט בעל המשמעויות הרבות מתרחש בטירה בצרפת, ישנם סרטים בהם הסט הוא ברקע וישנם כאלו בהם הסט והעיצוב הוא כוכב העלילה, זהו אחד מהסרטים האלו ואתם חייבים לראות את הפרומו לסרט כי הוא מדהים כשלעצמו.
כמה תמונות מהסט
ולסיום שנות החמישים והשישים נקנח, איך לא, בסרט האגדי: "ארוחת בוקר בטיפני" בכיכובה של אודרי הופבורן, הסרט מספר על בחור פוגש בחורה. אנחנו באמריקה, לא סצם אמריקה, ניו- יורק ולא סתם ניו-יורק מנהטן של שנות ה 60 :קרן הרחובות 71 ואיסט 169, הבניין בו צולם רוב הסרט.
מראה לכם מספר צילומים מהבניין שהפך להיות אתר בפני עצמו ונרכש לפני זמן מה על ידי משקיע מסתורי ב 6 מיליון $. למרות שהרבה מהסצינות בסרט צולמו בסטודיו בהולוויד, הבניין עצמו זכה לתהילה. הנה הצצה לבניין עצמו
 |
| סצינה מהסרט עצמו |
אז הנה לכם, המלצות לארבעה סרטים משובחים עם תחפושות נהדרות לכבוד פורים, ובפוסט הבא אסקור עוד כמה סרטים משובחים משנות ה 70 ו ה 80
חג פורים שמח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה