יום שישי, 22 ביולי 2016

נוסטלגיה, חומרים - חוצה פנימה וטיפת וואבי -סאבי

אתמול בביקור בכפר-הדר (שלמרות השם הפסטורלי מדובר על כפר שסופח להוד השרון ובדרכו לההפך לעוד הצלחה נדל"נית של "היו פה פרדסים וכעת יש פה בתים בני 8 מפלסים עם צפיפות של שכונת עוני בהודו") נתקלתי בגן שהציף אותי בנוסטלגייה רחוקה רחוקה, בשל היותו העתק מדוייק של גני הילדים בהם העברתי את שנותיי המאושרות ביותר בעיר הולדתי כשעוד הייתה עיר אופטימית של "כשאני אהיה גדולה אני אהיה תל-אביב רק בלי הים ובתי הבהאוס ושוק הכרמל. "



ולמה אני מספרת לכם את זה? כי אני מעצבת של חומרים, לא רק צבעים או אופנות או צורות. חומרים זה דבר מדהים מאחר והם מערבים כמעט את כל החושים ולעיתים את כולם יחד. אבן רטובה : אלו חושים היא מפעילה בנו? את כולם! ואצל חלקנו גם את חוש הרגש שכן אין כמו ריח של אבן רטובה  להחזיר אותנו לחודשי החורף ( הריח הריח), גזע עץ שזורק אותי בריחו לביקור הסתוי האחרון שלי באירופה. 

המתקנים בגן עשויים מחומרים שהזמן עושה בהם שמות: חלודה, אכילה, דהייה, חוסר פעולה, זה כל היופי בחומרים הם מגיבים לזמן, למזג האויר, לפעולות, לטיפול.



ולמה אני מדברת על כל זה?

כי היום הלכתי עם לקוחה לחפש ריצוף חוץ. השאלה שתמיד נשאלת עלתה גם הפעם " אז נחפש ריצוף דוצה לריצוף הבית נכון?" "לא", אני עונה בפסקנות. "למה?" נשאלת השאלה. אז ככה: אני מאמינה שיש חוץ ויש פנים.



הפנים הוא הבית -המבנה שאמור לשמור ולגונן עלינו, לעטוף אותנו בכל מה שאנחנו אוהבים וגם להכיל את האנשים שאנחנו אוהבים, הפנים מושפע מתאורה מלאכותית או כזאת שחודרת מתוך מפתחים שנפתחו בקירות, דרך מפתחים אלו אנו רואים פיסת שמיים, מעט טבע, חלקי מבחנים אחרים, אור השמש נכנס אלינו בצורה מסויימת. הצבעים על הקירות משפיעים על הכל, הריצוף, הריהוט, התאורה והכל גם עובד בסדר הפוך.



הבית שלנו בנוי על מנת לתת לכל אחד מישוביו להרגיש הכי טוב ונוח עם הפינה שלו. והחוץ? החוץ בכלל לא בשליטה שלנו -החוץ הוא הטבע זה שנוצר על ידי גורמים שאין להם עניין או מעורבות בבית שלנו. החוץ מושפע ממזג האויר, אור, חושך, שמש,ירח,גשם, טבע, רעשים חיצוניים, חום, קור.אם נחשוב על זה -למה צריך להיות קשר עיצובי בין ,לדוגמא, הריצוף שיש לנו בבית, לבין הריצוף שבחוץ? שאמור להתחבר עם האור והשמש והדשא של השכנים הירוק יותר. הטענה הנוספת שלי היא :חומרים של חוץ הם חומרים שעובדים עם החוץ ומושפעים ממנו, עץ שדוהה בשמש, מתבקע ומקבל חריצים, אבן שבנקביה התייבשים מי הגשם ויוצרים כתמים ירוקים של טחב, כורכר שנשחק מרוחות ופסיעות, ברזל המתחמצן ומחליד.









לסיכום : אני באמת מאמינה כי לכל חומר תפקיד בעולם הזה. אני מאמינה שיש חומרים לחוץ וחומרים לפנים, אני גם מאמינה שבעיצוב כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה. אז לא באמת יש לי בעיה אם חומרים "של חוץ" יכנסו הביתה ולהפך -אבל - קחו בחשבון - החוץ והפנים ישפיעו אחרת לגמרי על החומרים ( שלא תבכו לי אחר כך) . ולא התחלתי אפילו לדבר על האור, תאורה, חום וקור. ( בפוסטים הבאים) 


אאהה כמעט שכחתי - ספר יפה יפה ( 2011)  שהוא בעצם  ההשראה שלי לפוסט הזה 

Blogger Wordpress Gadgets