יום שלישי, 7 ביולי 2015

על פרסומות, עיצוב וקייץ






הרשימה הזאת לא עוסקת בעיצוב לשמו, אלא בליד העיצוב. 
אני לא צופה, כמעט בערוצים מסחריים בטלוויזיה, הם משמשים אותי בעיקר למיסוך רעשים ועוזרים לי להתגבר על הפרעות הקשב והריכוז שלי כשאני עובדת מול המחשב. 

אני לא קהל היעד של הפרסומאים, נהפכו, כמעט ואין פרסומת בעולם שלא אמצא בה אמירה  גלויה או מרומזת של : אפליה על רקע עדתי, מגדרי, דתי, מיני. 
סטראוטיפים פרה היסטוריים של תפקידי נשים, גברים, ילדים וכלבים. 
הנצחת אגדות אורבניות מוטעות למיניהן .
ואם נתמקד בפרסום הישראלי : חוסר אינטליגנציה וזלזול בצרכנים הישראלים שרמת האינטליגנציה שלהם היא מעט יותר גבוהה מזה של הקופירייטר\ת  או מנכ"ל\ית חברת הפרסום.

אבל....שתי פרסומות ממש אבל ממש מעצבנות אותי כי הן מנציחות את הלקוחות שלי והופכות את הבונה\משפץ\צרכן העיצוב הישראלי למשהו שהוא ממש אבל ממש לא. 

הראשונה : 



פרסומת שמופקת כבר כמה שנים ואין לי מושג אם היא משיגה את מה שהיא אמורה להשיג, כי אני לדייזין סנטר לא נכנסת 
(ואני נמצאת ברחוב הלח"י לפחות פעם בשבוע) 

כל פעם שאני רואה גרסה אחרת של הפרסומת הזאת, אני חושבת שמי שיצר אותן שונא אנשים. שונא זוגות, שונא חותנות, שונא גברים וגם שונא נשים. אני לא פרסומאית, לא למדתי את סודות הפרסום, השיווק והמכירה...אבל.... כצרכנית עיצוב באופן קבוע וכמלווה אין סופית של זוגות אשר עושים את ביתם לביתם. אני נעלבת עמוקות על הדרך בה מציירים אותי ואת לקוחותיי.
המציאות שלי שונה לחלוטין, אני לא אומרת שהכל טוב ויפה בגן העדן של הזוגות המשפצים או בונים אבל מפה ועד להראות דמויות שפשוט שונאות אחד את השנייה- זוגות שלא הייתי שולחת אותם לטיפול זוגי אלא ישר לבית הדין הרבני. 

אני לא יכולה להימנע מלהשתמש במילה קשה - הפרסומת הזאת , על כל גרסותיה ,מגעילה אותי ואני נעלבת בשם לקוחותיי. שלא לדבר על כך שהפרסומת מראה רק זוגות הטרוסקסואלים, לבנים ממעמד בורגני מובהק. אין פה הומואים ( הקריין נחשב?) ולא לסביות, אין אתיופים, רוסים לא דוברי ערבית -איפה הם כל אלו? אתם לא רוצים אותם בחנויות שלכם? 


נעבור לפרסומת אחרת ממש ממש טרייה  

טל פרידמן לנירלט 





זאת הייתה יכולה להיות פרסומת ממש, כאילו, מה זה מצחיקה, כן ההומור הישראלי הוא הומר אגרסיבי, מעליב, תוקפני, אבל אל תיקח את זה אישי אח שלי כי גם הסטראוטיפ של הקבלן הישראלי הטיפוסי מונצח פה ( מזל שלא מראים את החריץ) 
באופן מדהים הישראלים  חושבים שהפרסומת הזאת היא : 


 נחמדה (12%), נעימה לעין (13%), טובה מאוד (49%) וגאונית (7%). לא נשמעו השבוע סנטימנטים שליליים הנוגעים לפרסומת.   ( גלובס 6\27 ) 

ופה אני תוהה : האם זה מה שאנחנו קהל הצרכנים רוצים? שהשרות אותו אנו מקבלים באולמות התצוגה יהיה תוקפני? מתנשא? האם על מנת להחדיר לנו מותג לתת המודע שלנו יש צורך בשימוש באיש שרות מפחיד? שנותן לנו תחושה לא נעימה אם אנחנו לא משתמשים במילים מעולמו? 
נירלט היקרים שהיו ספקי הצבע שלי במשך שנים, אבדתם אותי, לא שאני חושבת שהחלופות הקיימות בארץ טובות יותר, אבל עד שלא תתחילו להתייחס ללקוחות שלי בנעימות ותרדו לגובה העיניים שלהם, לא רוצה לקנות מוצר שאומר לי "את תקני אותי בתנאים שלי או שתעופי לי מהעיניים"

ולסיום סתם על מנת שתראו שאפשר אחרת, דווקא לא אחת המוצלחות, אבל תראו כמה קל לגרום לנו לרצות מוצר בשימוש  באמצעים פשוט,ים  תמים  והכי חשוב??? בלמידה ומחקר שמה שכולנו רוצים בסך הכל זה לקנות במקום שאומר לנו "בית" פשוט "בית" קנו אצלנו, לא חושב מי אתם, הפרסומת בכלל לא מציגה את קהל הלקוחות שלה, היא מוכרת מוצרים לכולםםם, לזוגות אוהבים, שונאים, חכמים, טיפשים ומין הסתם גם לבנים, שחורים, סטרייטים או לא. יחידניים או לא- פשוט לכולם. 





והקיץ ? סתם - חם לי. 

Blogger Wordpress Gadgets