יום שבת, 8 במרץ 2014

יום האישה הבין לאומי - על המקצוע הכי נשי\גברי שיש

יום האישה הבינלאומי, שנקרא במקור "יום הפועלות הבינלאומי", מצוין ב-8 במרץ בכל שנה.מוקד החגיגות נע בין ציון כללי של כבוד ואהבה כלפי נשים לבין ציון ההישגים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים של נשים. ויקיפדיה 
רציתי לכתוב פוסט על נשים מעוררות השראה עבורי בעולם העיצוב, אבל לפני, כמה מילים על המקצוע שלי.


( חשוב לי להדגיש זהו פוסט ללא טיפת רצינות -מה שאני באמת חושבת על מתן תוקף מגדרי למקצועות מסויימים אשמור לדיון אחר)
מעצבת פנים -וואוו- שמים לב שיש מקצועות שלא יעזור כלום הם תמיד משתרשים לנו כזכר או נקבה ובעברית אי אפשר להתחמק מזה. 
רופא ולא רופאה
מנתח ולא מנתחת
מורה ולא מורה 
גננת ולא גנן
אחות ולא אח
אדריכל ולא אדריכלית
מעצבת פנים ולא מעצב פנים 
קוסמטיקאית....יש לזה בכלל מילת תואר בזכר...
יש מצאתי מקצוע אחד ! ספר וספרית . ועוד אחד פסיכולוגית ופסיכולוג. 

תחשבו על זה 

ובהקשר למקצוע שלי
לא חשוב איך נסתכל על זה, הסיכוי שנגיד מעצב פנים הוא חלוש כמו הסיכוי שנגיד אדריכלית.
עיצוב פנים  נקשר תמיד עם מקצוע נשי, עדין, נגיעות של צבע, בחירת טקסטילים. המעצבת מרחפת לה בחליפת שאנל בגווני פסטל ועוזרת ללקוחות שלה לבחור בין ספת עור לבד. היא יושבת בסטודיו שלה ליד מסך המק ומתכננת תוכניות ביד אמונה על עכבר. פלא שכולן רוצות להיות מעצבות? 

יק - אין מקצוע גברי יותר ממעצבת פנים חוץ אולי מכורה פחם בפרו. 

או קי: איך זה נראה באמת???? לעבוד בסביבת עבודה גברית, להתמודד עם פועלים, להסתובב בלכלוך, בלי מיזוג בקייץ! להיות מנהלת, מפקחת, ביצ'ית כשצריך, אסרטיבית כשצריך, לדעת להגיד את המילה הנכונה והטובה בזמן הנכון, לשווק, למכור, לתכנן ולעצב. 





התמונה הזאת נלקחה ביום סוער במיוחד, אני עם מיטב בגדי במחסן (איזה מחסן: חצר עם גגון רעוע) אבן, שלוליות מוצפות מעורבבות עם אבק שייש, ריח עשן מהמדורה הבוערת באמצע המחסן נדבק לי לבגדים , בגשם השוטף אנחנו עומדים ובוחרים גוש אבן עבור ספי חלונות. ( למותר לציין שאני הבחורה היחידה בסצנה הזאת?)





במקרה הטוב -זאת סביבת העבודה שלי, במקרה הטוב.






במקרה הקצת פחות טוב,זאת קרן האור שלי...אם הפרויקט הוא ביולי אוגוסט אני מזיעה, מיוזעת, חם לי, אני מסריחה וכולם סביבי מסריחים ועדיין מחויבת לנעלי עבודה, קסדה, גוגלס ולבוש צנוע מספיק על מנת שאוכל להסתובב בחופשיות באתר הבנייה ולהטיל סמכות. 







שטיכמוס, שנוגריסט, אינטרפוץ, רולקה, פלאשונג, פלנק, פוגה 

אאההה -מילים שכל בחורה אוהבת לשמוע. 






כשאני לא באתר הבנייה או מבצבצת במחסני אבן או מעלה אבק בחיטוט וחיפוש דלתות מפורקות אני בנגרייה, נסורת: עוד אחת מהפסולות שמעצבות פנים אוהבות.  לחזור הביתה ולהשיר את כל הנסורות באוטו, מעלית, מטבח - יאללה להתקלח. 
( אצל יהודה בנגרייה )






שבי ( שבתאי) והרצף שלנו כמעט מכינים עוגה רק מטיט ומיים . 




וכמובן הצוות המופלא שלי שאיך לומר... שופע טונות של טסטוסטרון, למדתי לשתות קפה שחור, לא למהר ולפנות כל פסולת של חפיסות סיגריות ריקות, שקיות סוכר זרוקות ואין צורך לנקות את הקומקום החשמלי לפני שמרתיחים מים ( סוד? לפעמים אני גם לוגמת מבקבוק מים שאין לי שמץ שך מושג מי שתה ממני לפני) 



גילי ומאור החלק שמשלים אותי בעבודה, חשוב לציין  צולם ביום חופש... שלושתנו הגענו במיוחד לעבור על ריג'קטים בסוף פרוייקט, זה לא שגילי מגיע לעבודה עם חולצות ורודות וכפכפים בדרך קבע... ו...מזל טוב למאור שמתחתן השבוע !!!! 








מתכננים פרישה, מותחים את השטיכמוס, המעצבת (שזאת אני -נורא סליחה ורק אני קובעת איפה יהיה האריח הראשון) מחליטה על האריח הראשון בדירה, מועצת החכמים שמורכבת בדרך כלל מהרצף הסיני ובאמת ללא טיפת סטאורטיפ, הוא היחיד שתמיד אבל תמיד מתוכח איתי, אולי בגלל שקשה לו לקבל הוראות מאישה ואולי בגלל שלהבדיל משאר הגברים, איתם אני עובדת באופן קבוע, הוא עדיין לא למד שלא מתוכחים איתי... ( במילים אחרות - יאללה אין מצב שאני מתוכח עם מרב) 







פתאום לשבת בבית מול תכנית חשמל -נראה לי מאוד מושך...









זהו - המצב היחיד בעבודה שלי שבו אני מרשה לעצמי להיות מאחורי גבר ולא לפניו זה על האופנוע של גילי בדרך לעוד לקוח מרוצה. 




יום האישה 2014 שמח 
Blogger Wordpress Gadgets