כשלמדתי צילום קבלנו תרגיל "לצלם מהמותן" התרגיל היה בהשראתו של
ווילאם קליין. מי שמכיר צילום, מתעניין, למד, אוהב מכיר גם את המושג הידוע :הרגע המכריע" שאותו טבע
ברסון הנרי קרטייה.
שני הצלמים הללו מהווים השראה לכל הצלמים בכל רחבי העולם באיזה שהוא שלב בחייהם.
אני לא מתיימרת להתקרב אפילו לאחד מהם, אני מעצבת, לא צלמת. אבל מכל שפע הצילומים שצלמתי בניו-יורק בחרתי עבורכם את אלו שיש בהם מידת מה של "רגע מכריע" .
את עבודותיהם אני ממליצה לכם לראות ובעיקר לחוות את ניו-יורק האחרת של
ווילאם קליין.
תהנו.
|
שוטר ניויורקי ומונית צהובה -נו ? יש מה להוסיף ? |
|
סנטרל פארק -צהריי יום תחילת הקייץ לאחר שבוע גשום |
|
הפסקת צהריים טיפוסית -עומדים וממתינים בתור לאחד מהמזנונים הניידים בעיר |
|
מיתוס השוטר הניו יורקי לעולם לא יעבור לי -בעיקר בזכות הקולנע והטלויזיה NYPD לנצח |
|
מחוץ לסנטרל פארק בשדרה החמישית |
|
קורנליוס ואנדרבילט - מי??? בוני ה central station NY -גם על זה יכתב -אבל פה אני אוהבת את התנועה הערה והרוחשת של התחנה למול הבחורה הממתינה |
|
הרגע המכריע לגמרי |
|
כל מושיטי הידיים למינהם ( כולל אני ) |
|
אוהבת את הצילום הזה עם האורות המשתקפים בחלון - אזור הטיים סקאור יום שבת בערב |
|
צ'יינה טאון מנהטן |
|
לתפוס את הרגע ואת הגלידה |
|
רחוב קאנל בצ'יינה טאון |
|
שוק הפשפשים בברוקלין Williamsburg על גדות הנהר המשקיף למנהטן |
|
סיון נותנת לי שיעור צילום ככה בקטנה ( "את יכולה לחתוך אותי עד לפה נגיד") |
|
סנטרל פארק בבוקר : זמנם הבלעדי של בעלי הכלבים והרצים בעיר |
מהמם מהמם מהמם!
השבמחקאת ממש עושה לי חשק לנסוע לניו יורק (מעולם לא הייתי ומעולם לא התחשק לי להיות) יש כאן כמה תמונות שראויות להתלות על קירות של גלריה ובבתי אנשים אמידים.
אז חתכת את סיון, בסוף?
חחחח -סיגל - תודה תודה תודה -איזה כיף על הבוקר ככה לקרוא. את סיון אני לא מעזה לחתוך -אז מי תהיה המנטורית שלי בצילום???:)
השבמחק